החזון הלאומי של עמ"י Featured

 16 the ten commandments
עשרת הדיברות הם לא רק המצפן המוסרי שניתן לעולם כולו אלא גם מגילת הייסוד של עם ישראל וחלון לכל התורה כולה

הרב שלום שוורץ, מייסד פרויקט עשרת הדיברות

אם הייתם צריכים לשאול את עצמכם את השאלה מהו החזון הלאומי של עם ישראל, אני מניח שהתשובות היו רבות. אבל האם יש משהו אחד מוסכם שאפשר לאחד בו את כל גוני העם שלנו, משהו שנוכל לבשר בו יחד את הבשורה שלנו לכל העולם? במבט ראשון ייתכן שלא היינו פונים לעשרת הדיברות. גם כי הם שוב משהו 'דתי', וגם כי זה לא נראה כמו חזון לאומי. אבל בהתבוננות מעמיקה יותר על הדיברות נראה שהם האמנה החברתית או מגילת הייסוד המיוחדת והטובה ביותר, והם המנדט המכונן של עם ישראל:

  1. הם פשוטים – נגישים גם לילדים, ומנגד עמוקים, ואפשר כל הזמן לחקור ולהעמיק בהם יותר ויותר.
  2. הם רלוונטיים לימינו ועם זאת הם ערכים נצחיים שמתאימים לכל זמן.
  3. הם יהודיים ואוניברסליים, מתאימים למדינה היהודית, לגויים שגרים בה, ועם זאת משמשים אור לכל העמים איך בונים עולם טוב יותר.
  4. הם כוללניים אבל נקודתיים וברורים (כלומר, יש להם גם השלכות מעשיות). כל סוגי הקבוצות ימצאו את עצמן ב'מסמך' הזה, ועם זאת יש להם הכוח לגרום לשינוי.
  5. הם מדברים לפרט ולכלל.

עדות על מרכזיותם של לוחות הברית ועשרת הדיברות אנחנו מוצאים למשל בהתייחסות של האבות המייסדים של ארצות הברית. מצד אחר, הצורר הגרמני רצה להשמיד את עשרת הדיברות מעל פני העולם, כי הם מייצגים את המצפון שהיהודים הביאו לעולם. בבית הנבחרים בארצות הברית יש פסל של משה אוחז בלוחות, כי עשרת הדיברות בכל חברה מוסרית הם המצפן המוסרי הטוב ביותר שניתן לעולם אי-פעם. ובכן, זו לא רק תחושה פנימית שלנו, אלא כל העולם רואה זאת כך.

אבל לעיתים אנחנו יכולים לראות שהגויים מזהים משהו שאנחנו בתוכנו לא מזהים. האם גם הציבור הלא דתי במדינת ישראל היום רואה כך את עשרת הדיברות? בסקר שעשתה למעננו מינה צמח עלה ש-89% מהישראלים בעד אימוץ עשרת הדיברות לערכי החברה במדינת ישראל. 93% אמרו שהם מאמינים בעשרת הדיברות. גם אם הם אינם בהכרח יודעים לצטט את כל העשרה, יש כאן זיהוי של משהו ששייך לנו, עם ישראל, ואנחנו רוצים אותו נוכח בחברה ובמדינה שלנו.

לעומקם של הדיברות

מה באמת מבדל את עשרת הדיברות משאר תרי"ג המצוות? קודם כול, הם מכונים דיברות ולא מצוות. רק הם כתובים על לוחות הברית, רק הם נאמרו ישירות לעם ישראל במעמד הר סיני, והלוחות אף הונחו בארון הברית בקודש הקודשים, מרכז החיים היהודיים, מוקד כל התפילות שלנו. הם נמצאים כמעט בכל בית כנסת מעל ארון הקודש, כאילו אומרים לנו: "אל תשכחו אותנו". אם כן מה התפקיד שלהם? במה הם ייחודיים?

רש"י ועוד פרשנים מתארים את עשרת הדיברות כמעין קטגוריות שבכל אחת מהן מתפרטות שאר המצוות, כמעין כותרת או תוכן עניינים. למעשה מצאנו עשר שיטות למיון תרי"ג המצוות בתוך הדיברות. דבר זה מקשה עלינו מאוד למצוא כיצד לקטלג כל דיבר, כי אין הגדרה ברורה לשאלה איזו מצווה להכניס תחת איזה דיבר.

בעיון בעוד ועוד פרשנים מצאנו ביטויים חוזרים ונשנים כלפי הדיברות: "שורשי המצוות כולם" (הכוזרי, מאמר ראשון, פז), "שורשי יסודי התורה" (אברבנאל, שמות כ, ב), "קווי יסוד וראשי פרקים" (רש"ר הירש, שמות כ, יד), "כללות כל התורה כולה" (ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק כ), "עיקרי התורה" (המבי"ט, בית אלוקים, שער היסודות, פרק יב), "עיקר וראשית הדת" (רמב"ם, פירוש המשניות למסכת תמיד ה, א). נראה שהיחס לדיברות הואכאל תמצית הכול, עוד לפני הפירוט ל‑613 מצוות. התבוננות כזאת על הדיברות מעוררת את השאלה איך להגדיר את עשרת הדיברות. הרי בדיברות כלולות 15 מצוות. אם כן, מהו דיבר?

נראה שהכוונה לעיקרון כללי, ובהגדרה אחרת: עשרת הדיברות הם עוגן ערכי, חיבור לערכים היסודיים כמו משפחה ונישואין לעומת התרבויות המתחלפות. כמו כן הם משמשים לנו מצפן בהתמודדות עם המתרחש. הם יסודות של כל התורה, ויש בהם חזון לתיקון העולם. אולי הביטוי המתאים ביותר הוא ערכי ליבה או ערכי יסוד.

בבואנו להסתכל על כל דיבר ודיבר לא תמיד נמצא בקריאה שטחית את ערכי הליבה הללו. למשל הדיבר "לא תענה" עוסק לכאורה בעדות בבתי משפט, "לא תשא" עוסק רק בשבועת שווא. ההגדרות ההלכתיות של הדיברות אינן מתאימות לעיקרון של ערכי ליבה.

אבל בעיון מעמיק יותר בחז"ל ובמפרשים אנחנו מגלים הגדרה רחבה של כל דיבר ומה טמון בו, הרבה מעבר למצוות ההלכתיות. במאמר זה לא נוכל לפרט את כל הדיברות, ותוכלו לעיין בספר החדש שיצא זה עתה 'עשרת הדיברות – קריאת כיוון'.

האוצר שנגנז

במסגרת החשיבה המחודשת על ההתמקדות בעשרת הדיברות לא נוכל להתעלם ממה שהתרחש בתקופת בית שני. עשרת הדיברות היו נאמרים בתפילה, אבל המנהג הופסק "מפני המינים" (ברכות יא ע"ב). היה חשש שהם ישמשו תחליף לתרי"ג המצוות, ולכן כתב הרמב"ם שאסור לעמוד בזמן קריאתם בתורה, למשל (שו"ת הרמב"ם, סימן רסג). ואולם מצאנו ראשונים ואחרונים שכותבים אחרת: הטור ובעקבותיו השו"ע והרמ"א כתבו שכל אחד יאמר את עשרת הדיברות בכל יום באופן פרטי. החיד"א (שו"ת טוב עין סימן יא) ועוד כתבו שיש לעמוד בקריאת עשרת הדיברות. לכן חשוב להדגיש שעשרת הדיברות הם חלון לכל התורה כולה, ואין להדגישם הלכתית יותר מתרי"ג המצוות.

נוסף על כך הדיבור על חזון לאומי, על משימה לאומית, מחייב ריכוז בערכי יסוד שמתמצתים מי אנחנו, כדי שנוכל להיות מכוונים הרבה יותר למילוי המשימה שלנו בעולם. לכן נקראו הלוחות 'לוחות הברית': הם הברית שכרתנו עם הקב"ה, כמו הטבעת שבה מבצעים את מעשה הקידושין, ותרי"ג המצוות הן כבר החיים בפועל של זוג נשוי.

עשרת הדיברות זה אנחנו

נאמר במכילתא שלפני שהדיברות נכתבו על הלוחות הם נכתבו על נפשותיהן של ישראל. מעמד הר סיני השאיר חותם נצחי של עשרת הדיברות כחלק מהדי-אן-איי הרוחני שלנו, כחלק מהזהות ומהאידיאל הכללי שלנו. מוטמע בנו הייעוד שלנו להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. זה באמת לא משהו מבחוץ אלא משהו שנמצא בתוכנו שצריך רק לחשוף.

תהליך שיבת ציון המופלא הביא הביתה קרוב לשבעה מיליון מעמנו, והשאיפה שלנו להפוך את החברה בישראל ליפה יותר, מעוררת השראה ואכפתית יותר, תהפוך את מדינת ישראל לאבן שואבת לכל היהודים שיעלו לכאן ויצטרפו לבניית החזון הזה. אנחנו מתפללים שעל ידי ראיית הדיברות כערכי הליבה שלנו, במיוחד כאן בישראל, וחשיפתם לציבור כמבטאים את מי שאנחנו באמת, נוכל למלא את השליחות שקיבלנו בהר סיני להעביר את דבר ה' אלינו ולכל העולם. עשרת הדיברות זה אנחנו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם