הציונות הדתית והליכוד Featured

 14 ziyonut
המקום שבו נולד החיבור בין הציונות הדתית לליכוד
החיבור בין תנועות הימין לבין הציבור הדתי-לאומי נולד כבר בתקופת המנדט: לאחר שנחשף זאב ז'בוטינסקי לדמותו המוסרית של הראי"ה קוק הוא ראה בו מורה דרך, ורבבות חברי התנועה הרוויזיוניסטית היו לחסידי הרב

משה נחמני

זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני, סופר ומשורר, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי בצבא הבריטי. הוא כונן את הציונות הרוויזיוניסטית, כיהן בראש בית"ר ובהנהגת אצ"ל והיה מההוגים היהודים הליברלים הבולטים בעת החדשה.

כמה חוקרים כתבו על יחסו של ז'בוטינסקי ליהדות. חלקם הציגו אותו כרחוק ממנה, אפילו עוין לה, ואחרים הדגישו דווקא את חיבתו למסורת. להלן אביא כמה סיפורים מעניינים על זיקתו לאמונה ולשמירת שבת בפרהסיה (ממחקר שאני עורך על הזיקה הדתית של ז'בוטינסקי ושל התנועה הרוויזיוניסטית).

ז'בוטינסקי גדל בסביבה רחוקה מיהדות, אולם התקרב אליה בהדרגה בעיקר בזכות הראי"ה קוק. הם לא נפגשו פעמים רבות, אבל שנים רבות התכתבו בנוגע לפרשיות ציבוריות שעמדו על הפרק, וז'בוטינסקי למד להכיר את היהדות המאירה שהציג הרב וסחף עימו את התנועה הרוויזיוניסטית כולה לכבד את הדת. זה בסיס היחס החיובי של תנועת הליכוד למסורת ושורש הזיקה של הימין הפוליטי לעולם הדתי.

בספרו 'אורות התשובה' לימדנו הרב קוק כי חזרת הדור לתורה תיעשה בארבעה שלבים: כיבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. ז'בוטינסקי הגשים הדרגתיות זו בחייו: גדל באווירה של עוינות לאמונה, התמתן ונעשה ניטרלי כלפיה, למד להוקיר אותה, ובערוב ימיו הבין את חשיבות קיום המצוות. גם אם הוא עצמו לא הקפיד עליהן, דרש שיקוימו בתנועתו הציונות החדשה (הצ"ח).

ההתלהבות הלאומית של המנהיג הדגול זאב ז'בוטינסקי, נובעת מתוך זיכוך לגלות את ה'אני' האמיתי שלו, והשתדלותו לבוא למדרגה של בן חורין אמיתי. בן חורין אמיתי קונה נצחיות, ולפיכך זכה המנהיג הגדול הזה להידבק בנצח ישראל, והוא חי וקיים לנצח

 

בימי ההגנה

המפגש הראשון של ז'בוטינסקי עם תורת הרב קוק היה בימי הגדוד העברי, שייסד עם טרומפלדור. הרב של הגדוד העברי, ר' אייזיק ליב פאלק, היה תלמידו של הרב קוק, וז'בוטינסקי סיפר לימים על הרב פאלק: "נהג לדבר על הרב קוק לא רק כעל מורה, אלא כעל מורה דרך קדוש. שעות ארוכות טרח לפרש באוזני את השקפת העולם הדתית והמוסרית של הרב קוק" ('מלאכים כבני אדם', עמ' 506).

המפגש השני נעשה בשנת תר"ף (1920) באמצעות חליפת מכתבים. בשל חשש מפריצת מהומות ארגן ז'בוטינסקי 600 צעירים מבני ירושלים וממשוחררי הגדוד העברי ליחידת ההגנה העברית הראשונה בארץ ישראל. ביום הראשון של חול המועד פסח תר"ף פרצו הפרעות בירושלים, וז'בוטינסקי התייצב בראש ההגנה על יהודי העיר. ביום השלישי לפרעות אסרו הבריטים את ז'בוטינסקי ו-19 מחבריו.

מכלאו ניהל ז'בוטינסקי מאבק פוליטי ואף שבת רעב, אך חדל בעקבות מכתב בקשה מהרב קוק: "[...]הידיעה הנוראה שכשל כח הסבל שלכם, עד שגזרתם עליכם רעבון, דכאה את רוח. כולנו הננו נדכאים ואומללים, אחינו הגיבורים היקרים, מפני הצער והמכאוב שלכם. ובשם כל אחינו בית ישראל, המתפארים בתהילתכם, הנני מבקש מכם אחים יקרים [...] אל תדכאו את רוחכם הטובה אשר נתן ד' יוצר רוח האדם בקרבו לכם, ואל תשלחו יד בבריאות גופכם [...] דבר זה הוא אסור בכל תוקף ובכל חומר מצד דתנו הק' והטהורה".

ז'בוטינסקי נעתר להפצרות: "קבלנו את מכתב מעלת כבודו, וקראנו בתשומת לב את דבריו היקרים. אמנם, כמעט כשל כח הסבל, אך בהגיע אלינו בקשת הקהל ובקשת כבודו לדחות את החלטתנו – הסכמנו להענות לבקשה זו. יקבל נא כבוד הרב את תודתנו הרבה על רגשותיו העדינים".

נשמה מעולם האצילות

הרב שלום נתן רענן זצ"ל סיפר לימים כי חותנו הרב קוק אמר שנשמתו של ז'בוטינסקי היא מעולם האצילות.בהזדמנות אחרת הסביר הרב קוק לתלמידיו: "ההתלהבות הלאומית של המנהיג הדגול זאב ז'בוטינסקי, נובעת מתוך זיכוך לגלות את ה'אני' האמיתי שלו, והשתדלותו לבוא למדרגה של בן חורין אמיתי. בן חורין אמיתי קונה נצחיות, ולפיכך זכה המנהיג הגדול הזה להידבק בנצח ישראל, והוא חי וקיים לנצח".

איסור לחלל שבת בפרהסיה

בשנת תרפ"ט כתב ז'בוטינסקי מכתב לרב קוק ובו ציין כי תנועת הנוער שבראשותו, בית"ר, קיבלה "חוק האוסר על חבריה כל מעשה של חילול שבת בפרהסיא, והחוק הזה הוקבע עוד לפני בואי לארץ, ועד היום לא הגיעה לאזני שום תלונה בנידון זה". אומנם הוא לא חפץ להעניק לתנועה צביון דתי רשמי, אך ביקש שתכובד בה שמירת הדת.

בעקבות פרשת סטבסקי

הפגישה השלישית בין ז'בוטינסקי לרב קוק הייתה החשובה ביותר. זה היה בשנת תרצ"ג, ימי פרשת רצח ארלוזורוב, אשר זעזעה את היישוב היהודי בארץ. ז'בוטינסקי התרשם עמוקות מהיחלצות הרב קוק והרב נתן מיליקובסקי (סבו של נתניהו) לעמוד לימין אברהם סטבסקי, שהואשם ברצח, למרות המחיר הפוליטי והאישי ששילמו הרבנים.

במכתב ששלח ז'בוטינסקי בשנת תרצ"ד לרב מיליקובסקי ציין ז'בוטינסקי כי לעמדתם האמיצה למען הצדק והמוסר "תהיינה גם מסקנות עמוקות ומרחיקות לכת ביחס לכל הקהל העברי בארץ ובגולה. דוגמא אחת, כבר קיבלתי מכתבים אחדים הדורשים ממני שאציע, בועידתנו העולמית [...] נוסח מיוחד של יחס הצה"ר למסורה הדתית". והוסיף : "שם הרב קוק נהיה [...] לסמל נשגב להמונים לא יספרו". הוא אף העלה את האפשרות לחדש את התואר כוהן גדול ולהעניקו לרב קוק.

יצחק גוריון, מגדולי הפעילים בתנועה הרוויזיוניסטית, כתב: "השפעתו של הרב קוק הלכה וגברה ביישוב, ועל חסידיו התווספו אלפי אנשים שקיבלו חינוך חילוני ושלא ידעו כלל עד כה על הסגולות הטמונות בדת היהודית".

במאמרו 'אלה שהצילו' כתב ז'בוטינסקי על הרב: "דמות אנושית נדירה ויקרת ערך, נשמה המרחפת בעולם מיוחד במינו של רעיונות נשגבים ואצילים, בונה את חייה היומיומיים על פי צו נצחי, רואה בכל תופעה זערורית השתקפות של מיסתורין רב-פלאים [...] כולו הדרת-קודש, ועם זה יחס של קרבה יתרה".

"ברגע שהזכיר את הרב קוק הוא נעמד"

הרב שמואל הכהן וינגרטן סיפר בזיכרונותיו: "היה זה בראשית צעדיה של ההסתדרות הציונית הרבזיוניסטית. ז'בוטינסקי יצא לסיבוב הרצאות והגיע גם לברטיסלבה היא פרשבורג. היחס אליו היה מאוד קר עד כדי שלא היה מי שישכיר לו אולם ולא מי שידפיס מודעות על ההרצאה. האולם הושכר בכל זאת, וז'בוטינסקי דיבר ועשה רושם אדיר על כל שומעיו. בעקבות ההרצאה ביקשנו, חברי הנהלת המזרחי, להיפגש עמו כדי לעמוד על יחסו לתורה ולמצוות.

"נפגשנו והוא סיפר על מקום גידולו וסביבת חינוכו שהיו רחוקים ממסורת יהודית ומשמירת מצוות. ז'בוטינסקי דיבר על כך שמקום ספר התורה הוא בארון הקודש, ובלבו של כל יהודי יש ארון קודש וגם בלבו יש ארון קודש, אך ארון הקודש שבלבו ריק ובכל הווייתו הוא מרגיש את הריק הזה. להרגשת החוסר עזר לו הרב קוק.

"ברגע שז'בוטינסקי הזכיר את הרב קוק, הוא קם ממושבו, החווה קידה כאילו עומד הוא לפני קהל אלפים, והתחיל לנאום: 'היהודי הגדול הזה לימדני להתייחס בדרך ארץ אל הדת ואל מנהיגה. אסור הייתי [בשנת תר"פ] בענייני ה'הגנה' בעכו ועמדתי לפני בית דין צבאי. שבת הייתה אז והדבר נודע לרב קוק. הרב הקהיל קהילות ולא ידע מנוח עד שהורה לנהוג בענייני כדין פיקוח נפש. לעולם לא אשכח את היום הזה ואת רבה הגדול של היהדות הארץ ישראלית והדת היהודית'".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם