מחכים לאיחוד נוסף בבית

 5 maarechet
 המפלגה השלישית בגודלה או שישה מנדטים נקיים ואליטיסטים

מערכת

רגע לפני שירדנו לדפוס זה קרה סוף-סוף. הודיעו שהבית היהודי והאיחוד הלאומי הגיעו להסכם. אין שום סיבה לאמץ את התפיסה שאומרת שבסך הכול טבעי שזה לקח זמן. זה לא טבעי בכלל, בטח לא במצב הפוליטי הזה. כל יום שעבר עד לאיחוד היה מיותר.

עכשיו ייגשו השניים לשקול בדעתם אם כדאי או לא כדאי לצרף את עוצמה יהודית ואת אלי ישי. הלוואי שעד שאתם קוראים את המאמר הזה הם כבר צורפו, ואם כן, המאמר רק יסביר למה זה טוב גם למי שמתקשה בינתיים לקבל זאת. אבל אם לא, אלו ממש הרגעים האחרונים להחלטה הסופר חשובה הזאת.

האמת היא שלא צריך סקר לתבונה אינטואיטיבית שגם זה חיבור שהיה צריך לקרות כבר מהרגע הראשון, ולא בכיפוף ידיים ובכוחניות אלא בחיבוק פשוט של אנשים מאותו מחנה. ההתלבטות אם לצרף את אלי ישי ואת עוצמה יהודית איננה אידאולוגיה ולא מונעת משיקולים אלקטורליים; יש כאן תרבות של התנשאות שהקב"ה ניסה לרמוז לנו בהרבה דרכים להניח לה מזמן. יש בינינו, הדתיים הלאומיים היפים והחכמים כל כך, רצון להישאר ללא רבב. הרתיעה מכך שחלילה נהיה מזוהים עם אנשים שנושאים על עצמם טייטל כהניסטי אינה ויכוח מהותי אלא רצון לבנות תדמית של שקולים וחכמים על ידי הדרתם של האחרים.

כל הסקרים שטרחו לבדוק את החיבור של ארבעת הרסיסים ניבאו ברכה, אבל סקר אחד היה חשוב בהרבה מכל היתר. גם כי הוא נעשה בקרב 5,000 משיבים מכלל הגוונים באוכלוסייה (ולא במדגם ה-500 הנהוג בדרך כלל) וגם כי מכון 'מסקר' עשו בו בדיקות כפולות למראה התוצאות שנתן.

הסקר בדק שלושה תרחישי ריצה של ארבע המפלגות:הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ויחד. בתרחיש הראשון, שבו כל מפלגה רצה בנפרד, אף אחת מהן לא עוברת את אחוז החסימה. בתרחיש השני, שבו הבית היהודי והאיחוד הלאומי מתאחדות, רשימתן המשותפת מקבלת שישה מנדטים. בתרחיש השלישי, שבו ארבע המפלגות מתאחדות, הרשימה המאוחדת מקבלת – תחזיקו חזק – 13 מנדטים. בתרחיש הזה הרשימה האמונית המשותפת הופכת לשלישית בגודלה בכנסת, אחרי הליכוד וגנץ.

בעבודתנו העיתונאית הזדמן לנו לעבוד עם שלל חברות סקרים. פעם אחרי פעם החברים של 'מסקר'הפגינו רצינות ומקצועיות. ראינו בחברות אחרות לא מעט עיגולי פינות, ואצל 'מסקר' –עודף בדיקות אחראיות. לכן גם במקרה הזה, כשהפער בסקר שלהם ניכר על פני התוצאות של האחרים, אנחנו סומכים עליהם לגמרי.

התוצאות הפתיעו את הסוקרים, ולכן הם עשו בדיקות כפולות וחישבו את התוצאות בשתי שיטות חישוב, ואכן על פי התוצאותיש אשכרה אפשרות שה'מפץ הגדול' של בנט יוביל את הציונות הדתית להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת.

האם משום שיש מי שבתוך ששת המנדטים החשובים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי לא חותמים על כל אמירה של עוצמה יהודית ולא נראים כמו הכיפה השחורה של אלי ישי, אין להם חלק ונחלה בא-לוהי ישראל?למה מפלגות כמו הליכוד והעבודה יכולות להכיל מנעד רחב של אנשים, שלמקצתם אמירות ומעשים בעייתיים שהיו"ר לא אוהב, ואנחנו, שמדברים ומלמדים כל הזמן על הכלת הדעות ועל אהבת ישראל, לא מסוגלים לעשות זאת?

איך מסבירים את המספרים האלה? ובכן, ככל הנראה לעוצמה יהודיתיש שניים או שניים וחצי מנדטים שמצביעים להם גם אם זה אומר שהקול ילך לפח. גם לאלי ישי יש מנדט נאמן שכזה, אולם לכל אחד מהם יש גם שני מנדטים שלא מצביעים להם רק מכיוון שהם חוששים שלא יעברו את אחוז החסימה. אשר על כן במקרה שהם יהיו בוודאות ברשימה גדולה, הם יצביעו בחדווה לרשימה זו. בניתוח המעמיק הקולות האלה מגיעים בעיקר מהפריפריה.

יתר על כן, גם הטענה שחיבור כזה מבריח מצביעים ליברליים לימין החדש הופרכה בבירור. יש מחלוקת פנימית בפרשנות הנתונים, אולם המספרים שהתקבלו הראו כי הימין החדש נשאר יציב בכל התרחישים, כך שלמרות ההצהרות של חוגים ליברליים, בפועל לימדו הסקרים שאין זליגה של מצביעים ליברליים בעקבות האיחוד.

המסיבה מימי בית שני חוזרת, ובגדול

אף אחד לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את דאגתו של נתניהו לכוחה של הבית היהודי, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו: לנתניהו יש תבונה אלקטורלית. אין זה סוד שנתניהו דוחף את המהלך הזה בכל כוחו. הוא לא צריך את 'מסקר' כדי להבין שלפחות חמישה מנדטים לא יהיו בגוש הימין ללא האיחוד הכולל הזה, ודי בכך שהכול ייראה אחרת לגמרי אחרי הבחירות. האמירה הצינית שהפטירו כלפי נתניהו, שאם זה חשוב לו כל כך שייקח את עוצמה ואת יחד אל הליכוד, אולי מגניבה ועוקצנית, אבל באמת אינה אלא שוב אותה התנשאות. אבל האמירה הזאת מבטאת בעיקר חוסר מנהיגות.

מאחר שמבחינת התבונה המדינית ברור שצריך לאחד את ארבע המפלגות, נשאר רק המעצור המהותי שמשום מה בולם את המהלך הטריוויאלי הזה מלקרות.

האם משום שיש מי שבתוך ששת המנדטים החשובים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי לא חותמים על כל אמירה של עוצמה יהודית ולא נראים כמו הכיפה השחורה של אלי ישי, אין להם חלק ונחלה בא-לוהי ישראל?למה מפלגות כמו הליכוד והעבודה יכולות להכיל מנעד רחב של אנשים, שלמקצתם אמירות ומעשים בעייתיים שהיו"ר לא אוהב, ואנחנו, שמדברים ומלמדים כל הזמן על הכלת הדעות ועל אהבת ישראל, לא מסוגלים לעשות זאת?

למען האמת, הרגשנו בושה שבן גביר ובן ארי היו צריכים להצטדק בריאיון איתם בגיליון הזה ולדבר על הקשר שלהם למוסדות הציונות הדתית, ללימוד כתבי הראי"ה או לקורס קצינים בבה"ד 1.

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. המסיבה ההיא מימי בית שני חוזרת ובגדול, ושוב יש מי שאינם מוכנים להזמין אחרים למסיבה אפילו שהם מוכנים לשלם על הארוחה טבין ותקילין.

ככל שהשבועות חולפים והאיחוד עוד לא באופק, זה כבר ממש נראה כמו ניסיון אלוקי. הקדוש ברוך הוא בוחן אותנו, והמבחן הזה הוא מבחן של חיים ומוות ציבוריים. להיות או לחדול. ואנחנו עדיין מתקשקשים בגלל כמה אנשים שזה לא מחליק להם טוב בגרון, או אולי מהפחד מכמה כותרות בהארץ. אנחנו מאמינים למה שהם מאכילים אותנו אף על פי שאנחנו יודעים עד כמה אנחנו אוהבי אדם ודמוקרטיים ורוצים בטוב.

המפלגה המרובעת הזאת שתקום – והיא חייבת לקום – לא שייכת לרב רפי פרץ, לא לבצלאל סמוטריץ' וגם לא לאיתמר בן גביר. היא שייכת לציבור, ציבור אמוני-מסורתי רחב שרוצה מדינה עם אמונה.

ממה אנחנו מפחדים?

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם