בוחרים ממשלה תחת אש Featured

 3 maarechet
בוחרים ממשלה תחת אש

1. קשה להעריך אם ההפחדות מפני חשיבותן הגורלית של הבחירות אכן אמיתיות, או שבעוד חצי שנה נמצא את עצמנו שוב באותה מציאות. אבל גם העייפות שלנו מהסיפור החוזר ונשנה הזה, וגם חוסר האמון שצברנו מכל מה שמתרחש כאן, לא רלוונטיים. הסיפור הגדול הזה, שמדינת ישראל לא מצליחה להמליך עליה ממשלה, הוא כנראה גדול ומשמעותי הרבה יותר מכל התסכול שיש לנו מהפוליטיקאים. אחרי הכול, בשום אופן זה לא הסיפור "שלהם". זה קודם כול הסיפור שלנו, של כל אזרחי ישראל. בסוף, אזרחי ישראל הם אלה שלא הצליחו להכריע. זו לא אשמה של מישהו, אלא בעיקר אחריות של כולנו. ולכן אין לנו פריווילגיה לשבת בבית. את המעט שמוטל עלינו כאנשים מאמינים, אנחנו חייבים לעשות: לצאת בבוקר יום שני להטות שכם ולפעול כל אחד בסביבתו לעודד הצבעה. וה' – הטוב בעיניו יעשה.

היום, עם כל ההפחדות שאנחנו מייצרים לעצמנו, עומד מול מדינת ישראל החזקה ארגון טרור נאלח ומרושע.
הפחד ממנו וחוסר המוכנות שלנו להפיל אותו הוא לפני הכול כניעה לרשע, ורק אחר כך שגיאה ביטחונית ומחדל כלפי אזרחי ישראל בדרום.

 

2. עזה ממשיכה לזעוק. פצועה, מנותקת וחבולה. ממשיכה לירוק טילים לכל עבר. בעוד ועוד ראיונות של אנשי ימין נשמעים ביטויים מעליבים כמו "המורסה העזתית", כאילו יש שם איזו קופסה מלאה זוהמה חלילה שאפשר פשוט לסגור ולהתעלם מקיומה. לא משנה כמה נאטום את אוזנינו, לא משנה אפילו אם נצליח לייצר לחמאס "הפתעה שהם לא חולמים עליה", כפי שמשנן ראש הממשלה שוב ושוב. אפילו לא משנה אם נצליח לייצר הפעם הרגעה קצת יותר משמעותית – יום אחד ניאלץ לחזור לעזה. מאוד מעליב שחבל הארץ הזה צריך שייאלצו לשלוט עליו במקום לשוב אליו באהבה בדיוק כפי ששבו לאדמות מוכות המלריה והעזובות ושותתות הדם שהיו כאן לפני מאה שנים; אבל אם לא באהבה ובחירה, זה יבוא בדרכים אחרות. לא כי אנחנו אומרים, אלא כי ככה כתוב בתורה. חבל ארץ שחזר לידינו לא יוכל לשוב לידיים זרות. זה אף פעם לא נגמר טוב.

ארנון סגל שאל השבוע את ד"ר אורי מילשטיין כמה הרוגים היו לנו בכיבוש רצועת עזה ב-56' וב-67'. הנה תשובתו שאמורה להדהים אותנו אחרי כל הדמוניזציה שאנחנו מייצרים למקום הזה: לגבי מבצע קדש אמר: "אינני יודע בדיוק, אך מעטים, כי הם נכנעו לפני שנכנסנו לעיר עזה". ובששת הימים מול שישה צבאות הוא כבר היה שם ממש: "בכניסה של הצנחנים ב-67' השתתפתי אישית, ולא היה אפילו קרב".

אז השאלה הגדולה היא מה ההבדל בין אז להיום. אז מי שירצה ידבר על האימה של הטילים והטרור שמסתובב היום ברחבי עזה לעומת הימים ההם. ומי שירצה ייזכר שבמבצע קדש עמדנו מול צבא מצרי גדול בהרבה מזה של ישראל דאז. ובמלחמת ששת הימים המצב היה גרוע ושפל וחסר יחס כוחות באופן שלא מתחיל להשתוות למצב היום. היום, עם כל ההפחדות שאנחנו מייצרים לעצמנו, עומד מול מדינת ישראל החזקה ארגון טרור נאלח ומרושע.

הפחד ממנו וחוסר המוכנות שלנו להפיל אותו הוא לפני הכול כניעה לרשע, ורק אחר כך שגיאה ביטחונית ומחדל כלפי אזרחי ישראל בדרום.  

אז כמו שכל האנשים החכמים ימשיכו להכריז בביטחון על התוכניות הכושלות שלהם להשתקת עזה ולהמשך התעלמות מכך שהיא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל שחזרה לידינו כבר פעמיים (!) במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל – כך גם אנחנו הקטנים, אנשי אמונה ולוחמים – נחזור ונגיד שוב ושוב, סבב אחרי סבב: ישראל חייבת לקבל אחריות לחבל עזה. לחזור ולהקים שם את ההתיישבות החרבה, להשמיד את שלטון הרשע כחלק מתפקידה המוסרי בעולם, ולהביא שלום ושגשוג לחבל הארץ החבול הזה וליושביו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ימי האור והחושך

   הרב מתניה ידיד |...

אמונה, חסד והבחנה

  מאמר מאת הרב יעקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם