אויבים גלויים ושאינם נראים Featured

 4 maarechet

מערכת

העובדה שאפילו משבר הקורונה לא מצליח ליצור אחדות פוליטית שהייתה אמורה להיות מובנת מאליה מדאיגה אולי יותר מהקורונה * שיתוף אויבי ישראל בממשלה צרה הוא למעשה תחילתה של המדינה הדו-לאומית ונסיגתה של המדינה היהודית * בתוך זמן קצר יפנימו זאת אזרחי ישראל ויחפשו גוף פוליטי שורשי תורני וציוני בריא ומאוחד שאפשר לסמוך רק עליו * האם הפוליטיקאים מכינים את עצמם ליום הזה? היום הזה הוא אולי כבר מחר

מערכת

פעם, לפני הרבה מאוד שנים, התווכח העם היהודי ויכוח קשה כל כך בינו לבין עצמו עד שהחליט להתפלג כאן בארץ הזאת לשתי מדינות. שתי מדינות לעם אחד. מממלכת יהודה וממלכת ישראל. הרבה מאוד תלאות וויכוחים עברו המלכים של שני הצדדים האלה, הרבה מאוד דם נשפך בגלל הפילוג הזה, אבל היו נקודות שפל בפילוג הזה. הנקודות שבהן אחד הצדדים – ובעקבותיו הצד השני – גייס לימינו ונגד אחיו כוחות אויב מבחוץ. כך קרה שמלך ישראל פקח בן רמליהו החליט לערב את הארמים במלחמה נגד יהודה. מכאן העסק רק צבר תאוצה, כי כשראה זאת אחז מלך יהודה החליט גם הוא לגייס לצידו את האשורים.

הנביא ישעיהו הזהיר את אחז מלך יהודה שלא יידרדר למקום הזה, אך היצרים הפוליטיים היו חזקים מהבסיס ומהאחווה. והתוצאות? בבקשה: בטווח הקצר ניצחו יהודה והאשורים את הצבא של מלך ישראל ומלך ארם. אבל הדבר גרם שמלכות ישראל כמעט נמחקה והאשורים הגלו את רוב שבטי ישראל מהגליל ומהשומרון, ויהודה, שניצחה כביכול, נותרה חשופה וקטנה.

אבל האשורים כמובן לא באמת הסתפקו בזה, וכעבור שנים מעטות חזרו להשלים את המלאכה מול מלכות יהודה. הפעם נגד חזקיהו, בנו של אחז. לאחר תפילות רבות של חזקיהו המלך ניצלה יהודה מהמתקפה הזאת.

מקובלים אנו שלא יהיה חורבן שלישי, ואף על פי כן חייבים לשאול את עצמנו: האם נלמד הלקח הנוקב של עירוב אויבים וכוחות זרים לאורך ההיסטוריה שלנו?

"יום אחד יקרה פה משהו"

"בוא נקרא לילד בשמו, ביום מן הימים אנחנו נהיה כאן רוב, ואז המדינה היהודית הזאת לא תהיה פה", אומר בפאתוס ח'טיב, נער ערבי מבית ספר עמל שבטייבה, בתחום הקו הירוק, לירון לונדון ההמום בסדרת כתבות שבהן התחקה לונדון אחר הקול הערבי.

"ואז, אללה יוסתור מה יקרה איתכם", אומר לו הצעיר השמיניסט בביטחון מלא. "זה או עכשיו או לעולם לא", הוא מאיים על לונדון, "עכשיו תבואו ותסכימו איתנו, כי זה לטובתכם, זה לא רק לטובתנו. תאמין לי שפה כולנו באמונה שלמה, אמונה מבפנים... עוד יבוא יום והמדינה הזאת תהיה שלנו. הכול יחזור אלינו. על זה חונכנו מגיל קטן. על זה כל הפלסטינים שבגלות, כולם מאמינים בזה. יום אחד יקרה פה משהו".

אתם חושבים שהמשפטים האלה גרמו לירון לונדון להתעשת? בשיחה ששוחחנו איתו השבוע הוא נזכר במפגש הזה, וכשאנחנו שואלים אותו אם הדברים הקשים שאמרו לו הצעירים בסדרה אי-אז לפני עשר שנים אינם גורמים לו להבין שחבירת השמאל לרשימה המשותפת היא בעצם חבירה לאויבי ישראל רק כדי להפיל את הימין, הוא עונה: "תמיד יש צעירים שמבטאים את עצמם באופן קיצוני", הוא מסביר, "כל מיעוט בחברה הישראלית חולם להיות כאן רוב. גם החרדים רוצים. התופעה של מי שלא עושים צבא ולא יצרניים ורק לומדים תורה מבוקר עד ערב היא צרה גדולה. עם ערביי ישראל אני אוכל להסתדר". המומים ניסינו לברר איך הוא לא רואה את ההבדלים בין אויבי ישראל המבקשים לכלות את המדינה היהודית לבין יהודים בעלי תפיסת חיים שונה משלו, אך זה לא הוביל לדיון שלו רציונל ברור.

מדוע הרשימה המשותפת היא אויב מוצהר של המדינה היהודית?

פשוט מאוד: הם נלחמים בגלוי למחוק את המדינה היהודית. זה כתוב במפורש במצע שלהם. המושג המכובס הוא הפיכת המדינה הזאת למדינת כל אזרחיה, קרי מדינת גויים שהיהודים הם חלק מאזרחיה.

זה מתחיל בהצעות חוק מפורשות שלהם, בהצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה, שהציעו חברי סיעת בל״ד ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי וג׳מעה אזברגה (2018), ומכאן אך טבעי שזה יימשך בביקורי הזדהות עם מחבלים (ברגותי זכה לביקורים מאחמד טיבי, יוסף ג'בארין ודב חנין. אוסאמה דעדי ביקר את רוצח החייל כריס יונס. הרוצח באסם חנדקג'י זוכה לביקור של תומא סולימאן).

בינתיים אויב אחד מסתובב לו נעלם, והוא אפילו לא יצור אורגני חי. לפחות הוא היה אמור להפעיל את כל הפעמונים ולגבש כאן ממשלת חירום. איך יכול להיות שעד לרגע הירידה לדפוס אנשי כחול לבן עסוקים בעת חירום בחבירה לאויבי ישראל? איך עדיין לא קמה כאן ממשלת חירום מאוחדת?

 

זה נמשך בעידוד גלוי של טרור כלפי יהודים. סולימאן: "העם שסובל מכיבוש, דיכוי ונישול יומיומיים, אך טבעי שיתקומם ויתנגד". וכמובן, שונאת ישראל היבא יזבק, שהעלתה תמונה של מי שניסה לרצוח את גבי אשכנזי כשמחה על שחרורו והילוליה את הרוצח סמיר קונטר. ואויב ישראל יוסף ג'בארין, שהשתתף בכנס הבי-די-אס בבריטניה ומשם הפציר באנשי עזה להגביר את מה שמכונה צעדות השיבה. או סעיד אלחרימי, שהזמין את הציבור לצעדת תמיכה במחבלים שובתי רעב.

כל אלו ועוד אינספור הגיגים ותיעודים לא נתפסים מרוכזים באופן מרשים בעתירה שהגיש איתמר בן גביר לוועדת הבחירות המרכזית כדי להסביר מדוע מדובר ברשימה שרצה בניגוד לחוק של מדינת ישראל.

אנשי הרשימה המשותפת הם ללא שום ספק אויבים ברורים ומוצהרים של מדינת ישראל, ומכיוון שבג"ץ לא מצא לנכון לפסול אותם, הם נמצאים בבית הנבחרים ופועלים מתוכו להפלת המדינה היהודית ולהקמת מדינה לא יהודית תחתיה. ממש כחזונו של הנער ההוא ששוחח עם ירון לונדון.

אז איך יכול להיות שיש כרגע מחשבה לשתף פעולה עם אויבי ישראל יימח שמם?

האמת היא שזו לא שאלה חמורה רק על רמטכ"לים לשעבר כמו בוגי יעלון ובני גנץ, זו שאלה על חלק גדול מהעם. אחת מהשתיים: או שהאנשים האלה אינם מצליחים לזהות זיהוי פשוט שאנשי הרשימה המשותפת הם אויב באופן הכי מובהק של המילה, שהם תומכים מוצהרים באויבים של עם ישראל המבקשים להמיתנו ובמוצהר מניפים את דגל הפיכת המדינה הזאת למדינת גויים. או לחלופין, אפשרות גרועה יותר, שמשהו בחשיבה אצלם נעשה חולה ומדאיג עד כדי כך שהם מזהים שמדובר באויבים ולמרות זאת מוכנים לחבור אליהם כדי להכריע בוויכוחים הפנימיים שלנו בתוך עם ישראל כפי שעשו לא פעם יהודים במהלך ההיסטוריה שלנו.

המצב כואב כל כך עד שיש כבר היום 20 אלף יהודים שהצביעו לרשימה המשותפת. הרגע שבו שאנחנו מזהים את אויבנו כבן ברית הוא הרגע שבו שנאת האחים שלנו מגיעה לשיאה.

הפתרון הפוליטי: לשבור את צלם מחנות הימין-שמאל

ובכן, כך נראים בינתיים פני הדברים: יש שני מחנות שמורכבים מהרבה מאוד שנאה הדדית. פעם כינו אותם ישראל ויהודה, היום זה ימין ושמאל או ליכוד נגד כחול לבן. מפלגת שנאת הדתיים התורנית – פעם היו אלה שינוי והיום זה ליברמן. מפלגות חרדיות – אחת אשכנזית והשנייה ספרדית. מפלגת שמאל שמשנה את פניה בכל בחירות.

ולצד כל אלה יש מפלגה ערבית אחת שהיא בעצם איחוד מופלא בין ארבע מפלגות שבמקור שונאות זו את זו שנאה תהומית: בל"ד היא רשימה ערבית חילונית, רע"ם היא רשימה אסלאמית (הפלג הצפוני), תע"ל היא ערבית ישראלית, וחד"ש היא מפלגה סוציאליסטית שחבריה יהודים מהשמאל הרדיקלי. האיחוד שהיה בלתי אפשרי הביא 15 מנדטים! ומולה בתמונת מראה כמעט מדויקת ארבע מפלגות ציוניות-דתיות מתכתשות זו עם זו ללא הרף.

נכתוב זאת כאן שוב ושוב כל עוד נותר בנו כוח: אפשר לנתץ את הגושים ואת השנאה. מפלגה שהתשתית שלה היא ציונות שמחוברת לתורת ישראל חייבת לקום ולאחד את כל השורות ולהציע את מרכולתה בסבלנות לציבור הישראלי. והגויים? הם מעולם לא באמת היו הבעיה אלא בעיקר שיקוף של המצב הרוחני והפוליטי של היהודים.

בינתיים אויב אחד מסתובב לו נעלם, והוא אפילו לא יצור אורגני חי. לפחות הוא היה אמור להפעיל את כל הפעמונים ולגבש כאן ממשלת חירום. איך יכול להיות שעד לרגע הירידה לדפוס אנשי כחול לבן עסוקים בעת חירום בחבירה לאויבי ישראל? איך עדיין לא קמה כאן ממשלת חירום מאוחדת?

וירוס

וירוס קטן, וכל כך הרבה משפחה. כל כך הרבה דאגה לזולת. וירוס קטן ואימתני וכל כך הרבה פחד שלומדים להפיג בלית ברירה. מבודדים, מתבוננים, מכונסים. בודקים מחדש את ההוצאות. מתנערים בעל כורחנו מקליפות קריירה. בתי מדרש נסגרים אבל נפתחים פתאום החוצה עם כמות שיעורי תורה מצולמים שעוד לא נראתה כאן.

וירוס קטן פתאום גורם לרצות לחבק יותר את הילדים. מעיזים לשאול מחדש על מקום העבודה. בודקים את המאזן הכלכלי, מה כדאי לקנות ואיפה קצת הגזמנו. כמה יצירות יוצאות לאור. כמה שירים נכתבים. כמה ציורי ילדים צבעוניים וכמה יצירות בוגרות.

כמה התחדשות תהיה כאן אחרי ההתכווצות החורפית הזאת. כמה אביב מחכה לנו בפתח.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם