הצבעים של הקשת Featured

 6 keshet
הציבור הישראלי גייס את סכום הקנס בתוך שמונה שעות, הערעור על פסק הדין המנותק כבר יצא לדרך, ובכל זאת חשוב לעסוק בהרפתקה שחווה יוסי יורם כהן, בעלי בית דפוס בבאר שבע, עם הקהילה הלהט"בית * כהן סירב להדפיס חומרים שנותנים לגיטימציה לתרבות של איסורי עריות ונקנס על כך בבית המשפט * על הקו המבדיל בין איסור אפליה לבין שותפות לדבר עבירה

מערכת

יש משהו סמלי בעובדה שהמאבק שהתנהל בארבע השנים האחרונות על ליברליות ואפליה היה בין בית דפוס ששמו 'צבע הקשת' לבין מי שנושאים דגל שעליו הצבעים האלה מתנוססים.

היכן עובר הקו בין החובה המוסרית וגם החוקית להתייחס באופן מכבד ושווה לכל אדם ובין החובה שלא לשתף איתו פעולה במעשים פסולים שהוא עושה?

אם לדוגמה ייכנס למתפרה שלכם עבריין מוצהר שירצה לרכוש מכם מכנסיים, למרות כל הכעס תהיו חייבים למכור לו מכנסיים. מנגד, אם הוא יבוא אליכם כדי שתתפרו לו מסכה לביצוע שוד, ברור שאם תמכרו לו מסכה כאחד האדם הרי שלא רק משהו במוסריות שלכם השתבש אלא גם תהפכו באותו רגע לשותפים לדבר עבירה. הוא יוכל לצעוק עד מחר שהוא דורש שירות.

זה היגיון שלמרות פשטותו לא תמיד קל ליישם– גם האדם הפשוט וגם החוק יכולים לפעמים לעמוד בדילמה לנוכח השוויון הבסיסי שצריך לתת לכל אדם.

ובכן, מה עושה יהודי פשוט מבאר שבע, במקרה שלנו יוסי יורם כהן, בעל בית דפוס שמקבל מייל מ'התא הגאה של אוניברסיטת בן-גוריון' ובו בקשת הצעת מחיר לעבודת דפוס על פעילותם באוניברסיטה? עונה להם במילים פשוטות קצרות: "איננו עוסקים בחומרי תועבה, יהודים אנחנו". כהן הלך בפשטות לפי הצד של המוסר היהודי וחוקי התורה, בטח בתחומי עריות, שנחשבים חמורים ומפורשים (וכידוע נמצאים במעמד 'ייהרג ואל יעבור') – שיתוף פעולה עם מתן לגיטימציה כלשהי הוא ודאי אסור.

בעל בית הדפוס: אם אתם רוצים לשלוח חומרים שקשורים למצעדי גאווה או כנסים שקשורים בפעילות הזאת, אני לא מדפיס. אם זה חסד או לטובת הכלל, בשמחה. בבית הדפוס שלנו אנחנו לא מדפיסים דברים שבאופן מוצהר נוגדים את ההלכה גם בתחומים אחרים – לא אדפיס גם אירוע שמחלל שבת במוצהר או פרסומת למכירת טרפה

"המטרה שלי בתשובה הזו הייתה להעביר מסר פשוט", הסביר לנו כהן השבוע. "אם אתם רוצים לשלוח חומרים שקשורים למצעדי גאווה או כנסים שקשורים בפעילות הזאת, אני לא מדפיס. אם זה חסד או לטובת הכלל, בשמחה. אגב, הם לא היחידים – בבית הדפוס שלנו אנחנו לא מדפיסים דברים שבאופן מוצהר נוגדים את ההלכה גם בתחומים אחרים – לא אדפיס גם אירוע שמחלל שבת במוצהר או פרסומת למכירת טרפה". די פשוט: נותנים שירות למחללי שבת, לא יכולים להכריח לתת שירות לחילול שבת.

אבל מי שמכיר את דרכי הפעולה של האקטיביסטים בקהילה הגאה, שייתכן שבכוונה פנו לבית דפוס שבעליו מוחזקים כיראי שמיים, יכול לנחש את ההמשך. כהן לא קיבל כל תגובה חוזרת או אפילו מחאה על תגובתו. אחרי שמונה חודשים קיבל זימון לבית משפט.

לפני שבוע וחצי התקבל פסק הדין. לאורך 15 עמודים מסבירה השופטת אורית ליפשיץ על חשיבות ערך השוויון בחוק הישראלי. בכל מקום שאפשר היא פירשה את חוק איסור האפליה לרעת הנתבע. כך גם דחתה כל טיעון של ההגנה על השוויון ועל חופש הדת של כהן.

באחד מהסעיפים התמוהים בפסק הדין השופטת קובעת שכהן סירב לבצע את העבודה בגלל זהות מבקשי העבודה ולא בגלל תוכן העבודה, ממש הפוך מטענתו. את זאת היא מנסה להוכיח מנוסח התשובה שהשיב כהן במייל: "איננו עוסקים בחומרי תועבה, יהודים אנחנו". מהמשפט הזה, שבאופן מפורש מתייחס לתוכן ולא למזמיני השירות, מסיקה השופטת: "מלמד כי זהות הפונה ולא תוכן הפנייה הם ששימשו יסוד לדחיית מתן השירות המבוקש".

כהן מדגיש שהוא מעולם לא פסל אדם בשל נטייתו המינית. "אם יבואו שני אבות, אבות במירכאות כפולות כמובן", הוא מדגיש, "ויבקשו ממני להדפיס הזמנה לבר מצווה של הבן שלהם או כל דבר שיצטרכו גם ברמה האישית, אני פה כדי לעזור להם. אבל נכון בהחלט שאם יבקשו ממני להדפיס תוכן שנוגד את ההלכה, לא אעשה זאת. בטח באיסורים האלה, שהם קשים מאוד ולא אוכל לתת להם יד".

אחרי נימוקים ארוכים השיתה השופטת על כהן את התשלום המרבי של הקנס: 50,000 שקלים פיצוי לתא הגאה של אוניברסיטת באר שבע. מייד אחרי שהתפרסמו הדברים התגייס הרב אביעד גדות בתמיכתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לעזרתו של כהן ופתח ביוזמה אישית לגיוס הכסף. שמונה שעות בלבד עברו, וכל הכסף גויס הודות לציבור הרחב.

שוויון ליברלי, לא קומוניסטי

כהן מרגיש שהוא אינו רשאי לעצור בשלב הזה את המערכה ומתכוון להגיש ערעור על פסק הדין דרך עמותת חוננו. "יש לנו לפחות שלוש סיבות לערער על פסק הדין", הוא מסביר. "הסיבה הראשונה היא כדי שהכסף שהציבור אסף לא ילך אליהם. אם כבר, שיופנה למטרות טובות. שנית, כדי שהמקרה שלנו לא ייצור תקדים למקרים אחרים. והסיבה השלישית היא שאני מקווה שבזכות המקרה שלנו החוק יובהר ויתוקן. והכי חשוב שאדם שיש בו אמונה הלכתית בארץ ישראל לא יפחד מלשמור עליה. אסור לפחד!"

"פסק הדין הזה מנותק מכל מציאות", אומר עורך הדין מנשה יאדו מטעם עמותת חוננו, "הרי ברור שאנשי מפלגת נועם לא ילכו לבית דפוס ששייך ללהט"בים ואף אחד לא ילך לכפר קאסם ויבקש מהם להדפיס מודעות ליום האזכרה של ברוך גולדשטיין, ובטח שלא ייתנו לאב שכול להפיק את התאורה באירוע של יום הזיכרון המשותף עם הפלשתינים. זה ניסיון לא סביר לכפות על אדם לנהוג בניגוד למוסר שלו, וזה לא יעבוד".

עו"ד יאדו עושה הבחנה מעניינת: "השוויון שבית המשפט הישראלי מאמץ הוא שוויון קומוניסטי שחונק ומדכא במקום השוויון הליברלי, שפותח ומאפשר לאנשים לחיות לפי אמונתם". או כפי שאוהבים לכנות זאת בשיח הישראלי: מלחמה בין הנאורים לחשוכים.

גם אצלנו ב'עולם קטן' ביקשו לאורך השנים ארגונים להט"בים לקבל במה לפרוס את משנתם. תמיד בפינו תשובה אחת: עיתון יהודי לא אמור לתת במה למתן לגיטימציה לאיסורי תורה. לעולם לא נמנע כאן משום אדם להשתתף בכל דיון שיש כאן – הלכתי, כלכלי, חברתי – בגלל נטיותיו האישיות באשר הן. אפילו בדיון בסוגיות הלהט"ביות עצמן ניתן אפשרות לדיון רחב ככל שיהיה על דרכי התמודדות עם נטיות הפוכות, ובוודאי שנביע אמפתיה ליחיד המתמודד. במובן הזה הבמה כאן רחבה יותר מבכל כלי תקשורת אחר. בטח הרבה יותר רחבה מכלי תקשורת חילוניים, שבהם המונוליטיות שולטת.

מנגד, בתוך קווי הדיון שהמוסר היהודי מתווה לנו אין מקום לדעות המנוגדות למוסר שתורת ישראל מציבה. אכן, גם ב'עולם קטן' לא תינתן במה שווה לדברים שייתנו באופן עקיף או ישיר לגיטימציה לאיסור תורה. שום בית משפט, שום להטוטים משפטיים בדמות חופש ושוויון לא יוכלו למוסס את המסורת היהודית המוארת, רבת הגוונים, המוסרית והמפרה הזאת.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האזינו בעל פה

  מאמר קצר מאת הרב...

ציונות עכשיו

  מאמר מאת הרב שמואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם