להתערב או לא להתערב?

 2 shut

רינת שרייבר, עובד סוציאלית קלינית, מרצה במכון רוטנברג

אצלנו בבית יש מריבות בין הילדים. זה מתחיל מדברים של מה בכך ומגיע לפסים אכזריים ולמשפטים קשים. כשהלכנו להדרכת הורים, קיבלנו הכוונה חד-משמעית לא להתערב מכיוון שזו הדרך שלהם להתפתח רגשית ולהוציא כל מיני כעסים שלהם על דמות קרובה, ואמרו שאם נתערב נעודד את ההתנהגות הזו. אנחנו מוצאים את עצמנו עוצרים בכוח מלהיכנס למריבות האלה, וזה קשה ולוקח מאיתנו אנרגיות רבות. אולי יש לך התבוננות שונה מההכוונה שקיבלנו? כיצד לפתור את המריבות האלה?

תשובה:

מריבות בין אחים הן אחת הסוגיות הטעונות בכל המשפחות, והן עשויות להיות מצד אחד מקפצה לחיים החברתיים (ב"חברת השווים") או להפך - מקור לשחזור של תקשורת שאינה מקדמת. לכן יש גם דרכים רבות לגשת לסוגיה, וכמו בכל דבר אין אמת אחת; החיפוש הדרך שלכם, שתתאים לכם כהורים וכמשפחה, הוא בעצמו שיעור עצום.

האם יש הכוונה שונה ביחס למריבות? ובכן, יש דרך נוספת להתבונן בנושא ואני עומדת להביע דעה שהיא לא פופולרית כל כך כיום, ובכל זאת ראוי שתישמע.

הגישה הרווחת היום ונימוקיה

הגישה הרווחת היום היא שכאשר יש מריבה בין אחים – צריך לא להתערב.

בין הנימוקים לפעולה (או לחוסר הפעולה) הזו נמצא את אלה:

לעולם לא תדע את הסיפור לאשורו ולכן לא כדאי לך להיכנס לפרטי פרטים קטנוניים כי לא תצא מזה.

כניסה למריבה מחזקת את דפוס התקשורת איתך כהורה. לפי זה, כל משתתף במריבה כביכול תופס תפקיד ויחדיו מצליחים לגייס את ההורה לקשר כלשהו עימם (גם תקשורת שלילית היא סוג של קשר).

גם ה"קורבן" הוא בעצם "תוקפן" (כי הוא יודע על איזה כפתור ללחוץ אצל האח השני כדי להשיג את מטרתו שהיא לעצבן את האח ויותר מכך – להשיג את היחס מההורים, וכך כללנו בנימוק אחד את שני הנימוקים לעיל).

כנגד הגישה הרווחת נוכל למצוא שיקולים לכיוון אחר:

הסיפור שלא סופר – נכון, אף פעם לא יודעים את הסיפור כולו, ולכן התערבות נכונה תלמד את האחים כיצד לספר אותו וכיצד לדבר על מה שקרה ביניהם. אם כל אח מחזיק בהנחה שהאמת אצלו בלבד ואינו מוכן לשמוע את האמת של אחיו, והוריו לא מתערבים במריבה שלהם - ההזדמנות לתקשורת מקרבת ולצמיחה משותפת נגדעת.

לעומת זאת, מריבה יכולה לשמש מקפצה שבה ההורה יעזור לאחים להגיע לתובנות כלפי עצמם. לכן, עליכם כהורים להגיע בצורה שאינה משוחדת לשום צד ומתוך רצון לשמוע איך כל אחד רואה את הדברים. מטרת ההורים במקום הזה היא שכלול כלי הדיאלוג (לצורך העניין, אפשר גם לעשות להם תרגיל "אימאגו" שבו כל אחד מסביר לי מדוע השני פגוע).

חיזוק דפוס קבלת היחס – מאחורי טענה זו יש הנחה שבמקום סמוי ילדים יעשו הכול כדי לקבל את היחס מהוריהם, והדבר מיתרגם לכך שילדים רבים, משום שבכך הם מקבלים את הצעקות של ההורים, וכך הם מרגישים שהם קיימים. לכך אפשר להניח הנחה אחרת, חיובית, והיא שילדים מעדיפים פי כמה לראות את אימם שלהם מאושרת מהם ולא חסרת שליטה משום שהם הצליחו להוציאה משלוות נפשה.

כשהילדים מסתדרים ביניהם ורואים עד כמה ההורים מאושרים מכך - זהו חיזוק חיובי של דפוס היחסים ביניהם, ויש סיכוי שהם ירצו לשחזר דווקא אותו. מה גם, שהביחד המהנה שלהם הוא חיזוק בפני עצמו.

האח שלוחץ על הנקודות הרגישות אצל אחיו, גם הנושא הזה ראוי לשיח ולדיאלוג כלפי שניהם. הדיאלוג יביא להבנה שלהם את עצמם ואת דרך הפעולה שלהם כשהם מתמודדים מול עולם השווים.

מפאת קוצר המקום יש לסיים ולומר שאכן כן, ישנה דרך נוספת להתבוננות על המריבות בין האחים והיא מאפשרת את ההתערבות ביניהם. יש לשים לב שגם אז, על ההתערבות להיעשות בצורה אמיתית המלמדת ומפתחת אצל הילדים כלי של דיאלוג מכבד ואוהב.

הרצון ללמד אותם וללמוד איתם יחד כיצד נפשו של כל אחד פועלת, אילו "כפתורים נלחצים" ומתי וכיצד אפשר להתמודד איתם, הוא רצון שיכול להביא לצמיחה עצומה של כל המעורבים בשיח – הן של האחים הן של ההורים.

ההנחה היא שהתערבות נכונה תוכל בסופו של דבר להביא אותם ליישב את המריבות ללא צורך בהורה המתווך, וכך ההכוונה שקיבלתם בהדרכת ההורים של "אל תתערבו", תהיה מיושמת בצורה טבעית.

בנוגע לשאלה כיצד כדאי לגשת למריבות בין האחים אם החלטנו להתערב, נשתדל בעזרת ה' להרחיב בפעם הבאה.


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם