ל"ג בעומר - ההלכות Featured

 2 shut

 

השנה: אשכנזים וספרדים באותו יום


הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, רבה של אלון שבות דרום ונשיא סולמות ולאופק


הגמרא במסכת יבמות (סב ע"ב) מספרת על מותם של תלמידי רבי עקיבא ומוסיפה: "תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת". כלומר, זמן מיתתם היה בין פסח ושבועות. בפשטות, כיוון שזמן מיתתם של תלמידי רבי עקיבא הוא בין פסח לשבועות, מנהגי האבלות אמורים לנהוג לאורך כל תקופה זו. ואכן, פשטות דברי הגאונים (תשובות הגאונים שם; רי"צ גיאת שם) היא שמנהגי האבלות נוהגים בכל ימי הספירה, וכך כותב הארחות חיים (קידושין, כ"א).
ואולם בראשונים ובפוסקים מובאים כמה מנהגים המצמצמים את הימים שמנהגי האבלות נוהגים בהם. בעל המאור (הובא בספר המנהיג, אירוסין, עמ' תקלח), האבודרהם (סוף תפלות הפסח) וראשונים נוספים כותבים שמנהגי האבלות נוהגים רק עד ל"ג בעומר (ואף הארחות חיים שם כותב שיש נוהגים כך).
מדוע מנהגי האבלות נוהגים רק עד ל"ג בעומר? בעל המאור כותב שמצא "בספר ישן הבא מספרד" שתלמידי רבי עקיבא מתו "עד פרוס העצרת". בגמרא (בכורות נח ע"א) מבואר ש"פרוס" משמעו מחצית החודש, ולכן "פרוס העצרת" היינו חמישה עשר יום קודם שבועות. תלמידי רבי עקיבא מתו אפוא עד חמישה עשר יום לפני חג השבועות, כלומר עד ל"ג בעומר.
מדוע מנהגי האבלות נוהגים רק עד ל"ג בעומר? המאירי (יבמות שם ד"ה אע"פ) כותב שיש קבלה ומסורת מימות הגאונים שבל"ג בעומר פסקה המגפה.
הסבר אחר להגבלת ימי האבלות מובא בראשונים בשם התוספות (הובא ברבנו ירוחם, תולדות אדם וחוה, נתיב ה, ח"ד, מד ע"ד; בית יוסף תצ"ג, ג). לדעתם, תלמידי רבי עקיבא מתו רק בימים שאומרים בהם תחנון.
תלמידי רבי עקיבא לא מתו בשבתות (שבע שבתות), בפסח (שבעה ימים), בראש חודש אייר (יום אחד) ובראש חודש סיוון (יום אחד), בסך הכול 16 ימים. ממילא, נותרו שלושים ושלושה ימים שמתו בהם התלמידים, ולכן מתאבלים רק במשך שלושים ושלושה ימים.
ייתכן שיש עוד הבדל בין טעמו של בעל המאור ובין טעמם של התוספות. לפי בעל המאור, מנהגי האבלות מסתיימים חמישה עשר ימים לפני שבועות, וממילא מנהגי האבלות צריכים לנהוג במשך שלושים וארבעה ימים. לעומת זאת לפי התוספות, מנהגי האבלות נוהגים רק במשך שלושים ושלושה ימים (כנגד הימים שאומרים בהם תחנון).
לגבי היום האחרון של האבלות יש כלל ש"מקצת היום ככולו", ולכן כבר לאחר כמה דקות ביום אפשר להפסיק את מנהגי האבלות. לכן לפי בעל המאור, מנהגי האבלות נוהגים במשך שלושים ושלושה ימים מלאים ונפסקים בל"ד בעומר בבוקר, ואילו לפי התוספות מנהגי האבלות נפסקים בל"ג בעומר בבוקר.
בשאלה זו נחלקו להלכה השולחן ערוך והרמ"א (תצג, ב). הספרדים מפסיקים את מנהגי האבלות בל"ד בעומר בבוקר (ויש ספרדים שהקלו מליל ל"ג בעומר, אבל למעשה כמעט כולם מחמירים, עיינו יבי"א ח"ג, או"ח כו, ד), ואילו האשכנזים (הנוהגים במנהג זה) מפסיקים את מנהגי האבלות בל"ג בעומר בבוקר.
האם ניתן להקל בליל ל"ג בעומר? לדעת הרמב"ן (תורת האדם, עניין האבלות אות פב, עמ' רטו), דין "מקצת היום ככולו" בדיני אבלות נאמר גם על הלילה. ואולם לדעת המהר"ם מרוטנבורג (הלכות שמחות ל), דין "מקצת היום ככולו" נאמר דווקא לאחר שעבר מקצת מן היום, וכך פוסק השולחן ערוך (יו"ד שצה, א).
לאור זאת פסקו השולחן ערוך והרמ"א (תצג, ב) שמנהגי האבלות של ספירת העומר פוסקים ביום ל"ד בעומר לספרדים וביום ל"ג בעומר לאשכנזים, ולא בלילה שלפניהם. ואולם המשנה ברורה (ס"ק יא) מביא כמה אחרונים שכתבו שאפשר להקל בתספורת בשעת הדחק כבר בליל ל"ג בעומר.
ומדוע גם הספרדים וגם האשכנזים התאחדו השנה? אם ל"ג בעומר חל ביום שישי (כפי שיקרה השנה), גם ספרדים יכולים להתגלח בו מפני כבוד השבת (שולחן ערוך שם). אם אדם יודע מראש שלא יוכל להתגלח ביום שישי, הוא יכול להתגלח ביום חמישי בלילה, אור לשישי (כף החיים תצ"ג ס"ק כג).
ולסיום, מסורת מקובלת היא שרבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר. מניין שאב רשב"י עוצמה כזו של לימוד תורה שאפשרה לו ללמוד כל הזמן בלי לחשוב על פרנסה? מניין שאב את העוצמה המאפשרת לימוד תורה בתנאים קשים כל כך במערה במשך שתים עשרה שנים?
רשב"י ידע שלאחר מות תלמידי רבי עקיבא העולם שמם מתורה. הוא וארבעת חבריו הם מעתה מעבירי התורה של עם ישראל. כשיש אחריות כזו על כתפיו, הוא איננו יכול להרפות לרגע מלימוד תורה. הוא מרגיש את השליחות העצומה שיש לו כלפי עם ישראל.
כשנביט באש המדורה נזכור: לכל אחד מאיתנו יש שליחות – שליחות של תורה, שליחות של חסד. השליחות צריכה למלא את ליבנו ולתת לנו כוח ללמוד ברצינות ובעוצמה, לקיים מצוות, לפעול בחסד ולהרבות במעשים טובים.

 

אפשר להשיג את ספרו של הרב רימון, הלכה ממקורה – ימי ניסן ואייר, בחנויות הספרים ובאתר סולמות https://www.sulamot.org/

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם