להזיז את ההר

 12 books

דוד שמחון

הדתיות החדשות – הפמיניזם הדתי פוגש את הרשתות החברתיות, חן ארצי סרור. ידיעות ספרים: תשע"ח.

אחרי שסיימתי לקרוא את הספר החלטתי לבדוק משהו. פינת הספרים הזאת מסקרת ספרים מאז סיוון תשע"ג. מאז ועד היום דנו כאן ב-348 ספרים. וואו. לא מעט. ספרייה קטנה. מה שבדקתי הוא כמה מהם ספרים שנכתבו בידי גברים וכמה בידי נשים, ובכן (מתח באוויר. תופים, ספירה לאחור ותוצאות האמת) 238 ספרים נכתבו בידי גברים, 110 ספרים נכתבו בידי נשים. ועכשיו כל אחד יפרש את הנתון הזה כפי הבנתו ועניינו.

אני מודה שעד היום מעולם לא עלה בדעתי לבדוק את הנתון הזה. אני חושב שאף פעם לא חשבתי על ספר דרך השאלה מי כתב אותו. במהלך הספירה היו גם סופרים שהייתי צריך לגגל כדי לגלות אם הם גברים או נשים, ר"ג פלאסיו למשל (הסופרת של הספר 'פלא'!), כך שזה באמת לא היה עניין מבחינתי. גם אין לי ספק שהעובדה שהנתון הזה לא ממש עניין אותי והיה שקוף לי קשורה גם אולי לכך שאני גבר. הקבוצה החזקה יותר תרגיש תמיד הרבה פחות את האפליה, את ההדרה ואת הדיכוי. הקבוצה החזקה תקל ראש תמיד בקטנוניות של הקבוצות המוחלשות.

ובכן, בראש ובראשונה יש כאן ספר על פמיניזם. זה ספר מרגש, כואב ולעיתים אף מטלטל. ספר שיגרום לכל אחד לראות כל מיני דברים (ואפילו פינת ספרים תמימה בעלון שבת) דרך משקפיים פמיניסטיים. ויש הרבה מה לראות. אין ספק שהפמיניזם הוא עדיין בשורה חשובה עם סדר יום עמוס ומשימות לעייפה. וכאן כבר כדאי להגיד: פמיניסטיות הן אכן חבורה די מעצבנת, והשאלה כמה ספרים של נשים וגברים היו כאן היא שאלה מציקה. הספר מודע לכך היטב, ולא מעט מהמרואיינות בספר מסתייגות מהתיוג הפמיניסטי בגלל ההילה המעצבנת שלו.

אפשר להטיל דופי ולחשוד שמדובר כאן בניסיון להתחקות אחר הגברים, או שמה שבאמת שמעניין את הנשים בספר הוא רק הפמיניזם, והדת היא רק הכלי. אבל כשקוראים עוד ועוד בספר אפשר גם לנסות להקשיב ואולי לפתח מעט אמון. יש כאן נשים רבות שבאמת ובתמים רוצות חיים דתיים מלאים, עשירים, עמוקים ומפותחים אינטלקטואלית ורגשית. הן רוצות קשר עם הקב"ה והן רוצות להרגיש שזה שלהן

 

האמת היא שכמעט כל מי שמנסה להוביל שינוי משמעותי ותשתיתי נתפס כמעצבן. למעשה, אם אתה לא מעצבן אף אחד, רוב הסיכויים שאתה לא משנה שום דבר משמעותי בעולם. גם העיתון הזה לא פעם תופס את התפקיד המעצבן (לאו דווקא בנושא הפמיניסטי), אבל ככה זה. כשרוצים לחולל שינוי מהותי בצורה עמוקה, נחושה ולאורך זמן נהיים קצת קטנוניים, נוקדנים, מעצבנים ומייגעים. ולא רק זה, אתה לא רק נתפס מעצבן מבחוץ, אתה משלם גם מחיר אישי של תסכול לא נגמר. כי המציאות שרוצים כאן לתקן לא משתנה כל כך מהר, וחלק ניכר מהנשים שבספר מוכנות בסבלנות ובהשלמה לחיות גם עם תסכול, כי הן לא מוכנות לוותר על דבר. התסכול מבפנים עם התגית המעצבנת מבחוץ גורמים להובלה של שינוי להיות דבר כל כך לא מתגמל, שאני באמת לא מבין מי מוכן להיכנס לחיים כאלה.

עכשיו, אחרי ששמנו את המילה הזאת על השולחן והגדרנו בנחת את הפמיניסטיות כמעצבנות, אפשר להמשיך ולגשת לספר. הספר הזה הוא קודם על הזדמנות לפגוש לעומק את עומק הכאב של הפמיניזם ולהקשיב לצורך הפנימי שהוא מבטא.

אבל הספר הזה הוא הרבה יותר מזה. הוא על פמיניזם דתי. הפמיניזם שחן ארצי סרור מביאה את קולו כאן אינו פמיניזם שמאלני שעניינו זכויות ודיכוי. הוא פמיניזם דתי. המוטיבציה הפנימית שלו היא קודם כול תשוקה דתית. ובחיי שהרבה זמן לא פגשתי כל כך הרבה תשוקה לתורה, לתפילה, לעבודת ה', למשמעות ולשייכות. הספר מציג הבנה עמוקה שאין אפשרות להיות יהודי ללא לימוד תורה משמעותי. זה ממש ספר שעלול לגרום לקוראים רבים להרהורי תשובה במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו.

אפשר להטיל דופי ולחשוד שמדובר כאן בניסיון להתחקות אחר הגברים, או שמה שבאמת שמעניין את הנשים בספר הוא רק הפמיניזם, והדת היא רק הכלי. אבל כשקוראים עוד ועוד בספר אפשר גם לנסות להקשיב ואולי לפתח מעט אמון. יש כאן נשים רבות שבאמת ובתמים רוצות חיים דתיים מלאים, עשירים, עמוקים ומפותחים אינטלקטואלית ורגשית. הן רוצות קשר עם הקב"ה והן רוצות להרגיש שזה שלהן, שהן לא זרות בבית שהכי חשוב להן. הן באמת עומדות בעזרת הנשים ומשתוקקות לראות בעיניהן את אותיות התורה, הן באמת רוצות לרקוד עם ספר תורה (ולא רק לתקוע אותו בידיים של מישהו עד סוף הריקודים) והן באמת רואות את הש"ס וילנה על המדף ורוצות לשתות את כולו.

זה באמת קטע מדהים: יש פער עצום בין הציפיות הדתיות וההלכתיות שלנו מהבנים לבין הציפיות שלנו מהבנות. הבנות הדתיות, שחיות חיים מלאים ועשירים בכל חלקי החיים שלהן, נמצאות בפער משמעותי דווקא בתחום הדתי והרוחני. נשים רבות משלימות עם הפער, אחרות מוצאות את הדרכים שלהן להתחבר ולהעמיק, ויש שמנסות להזיז את ההר.

הבחירה להזיז את ההר היא בלי ספק הבחירה המתסכלת ביותר. הספר פורס התמודדויות שונות עם אותו הר: התמודדויות של ויתור על ההלכה או חלקים ממנה, התמודדויות שבוחרות להישאר חלק מהמערכת עד הסוף ועוד. ההר הזה הוא ההלכה, שמצטיירת בספר ככזו המעמידה את הנשים בשולי החיים הדתיים, ולא פחות מכך ההר הוא המוסכמות החברתיות והתרבות.

הספר נוגע בנושאים רבים, חלקם גם קשים ומורכבים: הטרדות מיניות, MeToo, טבילה במקווה, היחס לגוף, טהרת המשפחה, המאבקים עם בתי הדין הרבניים ועוד ועוד. את כל הנושאים האלה, שכולם קשורים קשר עמוק לשיח הפמיניסטי והפמיניסטי הדתי, מביאה חן ארצי סרור דרך קולות כנים, נוגעים ללב, רציניים ומעוררי חשיבה.

אבל הספר הוא מהרבה בחינות ספר על הרשתות החברתיות. חן ארצי סרור התהלכה תקופה ארוכה בין קבוצות הפייסבוק של הפדלחו"שיות (אני פמיניסטית דתייה וגם לי אין חוש הומור), פמיניסטיות הלכתיות ועוד, שוחחה עם הכותבות וראיינה אותן לעומק. זה מרתק. יש כאן תופעה חברתית שלא בטוח שיכלה להתרחש בלי הרשת החברתית. הרשת החברתית, המאפשרת חשיפה עמוקה, יצירת קהילה וירטואלית, חיבור בין קולות נחבאים וחוסר הייררכייה, עודדה את הפמיניזם הדתי מאוד. עד אז, מספרת ארצי סרור, היה הפמיניזם הדתי מצוי קצת בירושלים, קצת בגוש עציון וקצת ברעננה. הנשים שהיו מזוהות איתו היו מבוססות יחסית, משכילות, מבוגרות למדי וקשורות בצורה כזו או אחרת לתרבות אנגלו-סקסית. הפמיניזם הדתי היה סוג של פריבילגיה.

הפייסבוק והרשתות החברתיות יצרו גל עמוק ומקיף הרבה יותר: הוא אפשר לנשים לשמוע פתאום את הסיפור ואת הכאב האישי שלהן מנשים אחרות, והוא אפשר להן להתאחד לקהילה וירטואלית בלי לוותר על הקהילה ועל החיים שלהן. כי חלק ניכר מהאתגר של הפמיניזם הדתי הוא שהוא מתעקש תמיד לאחוז את החבל בשני קצותיו. הספר מדגים בתיאור מסחררת את העוצמה של הרשת החברתית ושל המרחב הווירטואלי. רק מבחינה זו יש כאן דבר ששווה לשים אליו לב.

אפשר בהחלט לבקר את הספר. גם הפמיניזם, גם הפמיניזם הדתי וגם העולם הווירטואלי מעלים הרבה שאלות ומעוררים הרבה ביקורת. אפילו ביקורת נוקבת של גיס חמישי ואפילו של סכנת חורבן. לי נראה באופן כללי שבעייתי מאוד לראות את כל העולם רק דרך ערך אחד. הספר לא מתגונן בפני ביקורות ולא עסוק בהסברה (הסגברה הפוכה) וביח"צ. הוא הזדמנות לפגוש לעומק שתי תופעות חשובות מאין כמותן. אחרי שתפגשו את הכאב, את הרצון העמוק, לעיתים אף את הזעקה שעולה מן הספר, אתם מוזמנים לחשוב שוב מה דעתכם ודעתכן על הדברים. ספר חשוב ומומלץ.

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עיר בלי חומה

  מאמר מאת הרב אברהם...

רונן, תודה

  הרב עמיחי גורדין מוקיר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם