בואו נדבר על מיניות

 14 books
כשמדברים על דברים שפחות אוהבים לדבר עליהם

דוד שמחון

דרך אישה – שאלות ותשובות על מיניות, פוריות והיריון. ידיעות ספרים: תשע"ט.

השורה התחתונה של הספר הזה לא קשורה כהוא זה לתוכן שלו אלא למחברת שלו, דפנה מאיר. איזה רצח מתועב. כמה החמצה ופספוס יש לכולנו כשחיים נקטעים בצורה כזו. כמה דברים טובים עוד יכלה דפנה מאיר לתת לעולם, למשפחה שלה, לקהילה שלה ולמאות הפונים ששלחו לה שאלות. ולחשוב שמחבל בן 15 קטע חיים של אישה כזו. איזה עוול. פתאום מבינים כמה החמצה יש לנו כציבור על כל אדם שהולך מאיתנו מוקדם כל כך.

הייתי קצת נבוך כשפתחתי את הספר הזה. בטח עם כותרת כזו. אבל די מהר הבנתי שהספר מיועד לכולנו והוא מתמודד עם המבוכה בצורה בריאה וחיננית כל כך שהיא פשוט התפוגגה והשתחררה. הספר מרכז מאות שאלות (גם של גברים!) שהופנו לדפנה מאיר באתרי אינטרנט ובדרכים אחרות, ומביא את תשובותיה של דפנה. תשובותיה תמיד ישירות, פשוטות, לא "מטיפות" בכלל, לא שופטות, בהירות ונוגעות ללב. כשידע נרחב כל כך מגיע בצורה פשוטה, לבבית וישירה כל כך – זה פשוט תמהיל מעולה. ממש. הספר מכיל גם מאמרים שפרסמה דפנה מאיר וגם הם פשוטים וברורים.

מיניות, פוריות והיריון הם הנושאים הכי טעונים ורגישים שיש. הם טאבו של ממש ומובן שהצניעות וההסתרה גם ראויות ויפות בהם. בעולם היהודי הוא הופך מורכב עוד יותר בגלל המערכת ההלכתית המורכבת של טהרת המשפחה וכן בגלל התייחסות ליצר המין ולמיניות בכלל כאל דבר בעייתי ונמוך. בנוסף לכך, גם המעבר מעולם שבו כל תחום המיניות הוא מחוץ לתחום לפני הנישואין, לעולם שבו הוא דבר מותר וקדוש, יוצר אתגרים רבים. ומעבר לכל זה האתגר הגדול ביותר בתחום הזה היא העובדה שמדובר במשהו שנעשה בזוג ולא לבד, מה שמכניס לתוך המורכבות הזו את כל האתגרים הזוגיים של הקשבה, הבנה ותשומת לב.

בשנים האחרונות נעשים דברים רבים על מנת להפשיר את הקרח מעל הטאבו הגדול הזה. בציבור הדתי ובכלל. נעשים דברים חשובים ויפים בתחום. הספר 'דרך אישה' הוא צעד גדול ונפלא בנושא הזה. הספר מרשים בצורה בלתי רגילה. שילוב המקצועיות, הידע הרפואי, האמונה והאידאולוגיה – יחד עם לבביות, ישירות, כנות ואפילו חוש הומור – הוא מופלא. דפנה מאיר לא שופטת את השואלים ולא מטיפה להם. היא גם לא עסוקה בלהגן על היהדות וההלכה, אף שהיא לגמרי רואה את עצמה חלק ממנה. היא כותבת כמה פעמים במהלך הספר שהיא אינה נושאת בתפקיד רבני, ולמרות זאת היא כתבה ספר שכולו תורה שמנוסחת בצורה הכי בריאה שאפשר לחשוב עליה.

'דרך אישה' הוא ספר חשוב מאוד מאוד. לא רק בגלל הנושא החשוב אלא בגלל החיבור המיוחד שהוא מביא איתו. בגלל האופן שבו הוא מגיש לציבור קדוּשה. מזמן לא נחשפתי לקדושה שהיא חכמה, חמה, בריאה וטובת לב כל כך. מומלץ מאוד.

 

לחשב מסלול מחדש – להוציא את הגלות מישראל, פרופ' דב גולדברגר. דני ספרים: תשע"ט.

כמה שאני לא מסכים עם הרבה דברים בספר הזה, אני חושב שיש בו משהו אמיץ וחשוב. פרופ' גולדברגר מרגיש שהיהדות שאנחנו מקיימים היום ובעיקר התפילות שאנחנו מתפללים איבדו בחלקן מהרלוונטיות שלהן. בעיניו, התפילות חייבות לעבור שינויים ניכרים. בתי הכנסת שלנו מתנהלים בעצם באופן די דומה להתנהלות של בתי הכנסת בעולם היהודי לפני 100 שנה. זאת אף שהיהודי של היום בעיני גולדברגר הוא בעצם אדם אחר לגמרי. הוא גר במדינה ריבונית משלו, גורלו בידיו, הוא דובר עברית, הוא יודע קרוא וכתוב ובעיקר הוא לא שפוף ומעוך – הוא זקוף-קומה ודי שמח. מעבר לכל אלה היהודי החדש לא מוכן לשקר. הוא חייב לומר דברים שהוא יכול להזדהות איתם ולהתפלל בכנות.

כל האתגרים שמתאר פרופ' גולדברגר נכונים מאוד. הכתיבה על כך שהתפילה ארוכה מדי, ועצם ההודאה בכך שיש קטעים שלמים בתפילה שלא ממש מעניינים אותנו – היא קריאת השכמה חשובה. מבחינה זו מדובר בספר חשוב מאוד שמעורר לבירור אמיתי ונוקב. הספר מקיף את כל מעגל השנה ובוחן כל תפילה בזכוכית מגדלת – האם יש סיכוי שהיא נאמרת היום בכנות? האם היא מתאימה באמת ליהודי בן זמננו? הספר לא מסתפק בהצפת הקשיים אלא מציע שינויים רבים. למשל: לבטל את חזרת הש"ץ ואת כפל הימים של ראש השנה. הוא מציע לשנות את נוסח הווידוי, לשנות תפילות אשר מייללות על הגלות שכבר הסתיימה, להבליט יותר את החגים והשבתות ובפרט את יום העצמאות בתפילותיו, להוציא את הארמית מהסידור ולקצר את התפילה היכן שאפשר. אף שברור שהכותב אינו רב, בכל זאת רוב ההצעות שלו מגובות בשיח הלכתי ובזהירות אורתודוקסית רבה. הוא גם מביא פעמים רבות מאמרי דעה בני זמננו שמבטאים בצורה אמיתית את המצוקות והקושי של אנשים עם התפילה כפי שהיא.

אני לא אוהב חלק ניכר מהפתרונות שהוא מביא. אני חושב שבאמת יש מנהגים שצריך לנהוג בהם ברגישות ובזהירות רבה. יש משהו בעייתי בכך שכל אחד מרשה לעצמו לפתוח מכסה מנוע של רכב ולהזיז חוטים ממקום למקום. יש בתפילה משהו מדויק מאוד שנבנה לאורך דורות רבים, ושינויים שם צריכים להיעשות ברגישות ובזהירות. אז נכון שרבים לא מתלהבים ולא מבינים את הטעם בחזרת הש"ץ, אבל בכל זאת – היא הפכה להיות חלק מהצורה של התפילה. קורה שם משהו שלא בטוח שכדאי לוותר עליו.

כל החלק שמתאר את הבעיות והאתגרים – חשוב מאוד מאוד. זה מסמך דרמטי שחושף משבר אמיתי של יהודים רבים עם שגרת עבודת ה' שלהם. התחושה היא שמעבר לכל הבעיות, התפילה משעממת אותנו. אין לנו כוונה ולא יכולת להישאב לתוכה, ומה שנשאר לנו זה להיות טכנאים של מילים. המשבר הזה הוא רחב בהרבה והוא נוגע גם לענייני מגדר ולהתנגשויות נוספות של האדם המודרני עם היהדות המסורתית, ובהחלט ראוי לחשוב על הדברים. עם זאת, בעיניי, התשובות והפתרונות שהספר מציג קצת 'קטנים' על הבעיות והשאלות. האופן שבו שינויים כאלה (ויש הצעות שהספר מציג שנראות באמת נכונות) יקרו הוא לא באמצעות ספרים – אלא באמצעות מעשים. מעשים שיעברו תהליכי אבולוציה בבתי כנסת במשך כמה שנים וכמה מקומות, ורק אז ייהפכו להיות מציאות כתובה ויוטמעו בסידורי התפילה. זו הדרך שבה שינויים יכולים להיעשות ברגישות ובכבוד.

מעבר לכך. הטוויסט החד שגולדברגר מתאר בין היהודי השפוף של הגלות ליהודי הציוני זקוף-הקומה – נראה חד ופשטני מדי. ראשית, אנחנו עדיין קצת בגלות כנראה. לא רק כחצי מהעם היהודי, אלא גם העם היושב בציון. ושנית, השפיפות היהודית אינה רק עמדה שקשורה לגויים. היא עמדה חשובה ביחס לעצמנו, ביחס לתרבות סביבנו, ובעיקר ביחס לקב"ה. לא כל כך מהר אוותר על המילים - "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני", "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר" וגם לא על "אתה תקום תרחם ציון". אף על פי שהמילים האלה משדרות פסיביות, כאב ותלישות. זו עמדה אידאולוגית שאנו בוחרים בה – להיות יהודים שמסתובבים בעולם עם תחושה קצת תלושה ושפופה. להיות יהודי זה להיות גם קצת פסיבי וחלש, ולא חלוץ שרירי שתלוי רק בעצמו.

'לחשב מסלול מחדש'הוא ספר מעניין שכתוב היטב. הוא מתאר מציאות שחשוב מאוד להתמודד איתה ולחשוב עליה. פרופ' דב גולדברגר, איש חינוך שעבד רבות בתפקידים בכירים במשרדי החינוך והרווחה, כותב מסמך נוקב וחשוב. אפשר בהחלט להתווכח עם חלק מהפתרונות שהוא מציע, ובכל זאת מדובר בספר חשוב, אמיץ ומקורי. מומלץ.

 

מגילת אסתר – לימוד חוויתי לילדים עם פ"שוט לילדים, דינה גבריאלי. איור: עטרה גבריאלי. הוצאה עצמית: תשע"ט.

זהו. פורים כאן. אם אתם בעניין של הכנה לפורים או לתת לילדים להתכונן – מגילת אסתר הזו היא אוצר של ממש. ממש עושה חשק.

כל פרק מוגש קודם כול בשלמותו. כפי שהוא. לאחר מכן יש לימוד על כל פרק. הלימוד מורכב מתשומת לב רבה לפרק. בשפה פשוטה וקלילה מוגשות בחלק הזה תובנות עמוקות וחשובות, שיכולות לעניין גם את המבוגרים. לאחר פרק הלימוד מוצעות לכל פרק שאלות לדיון, הפעלות מגניבות, משחקים, חידונים ועוד ועוד. הכול מאויר ומאיר פנים.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם