Print this page

המבוא לפרשת "והיה אם שמוע"

2 pash

הרב אמנון בזק

פעמיים בכל יום אנו אומרים את פרשת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג–כא), ומשום כך היא שגורה על פינו היטב. עם זאת נראה שכדי להבין את משמעותה המלאה של פרשה זו יש להיזכר תמיד בשלושת הפסוקים הקודמים לה, שהם חלק בלתי נפרד מן הפרשה.

הדגש המרכזי בפרשת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" הוא על השכר והעונש שיש במצוות, שאת הביטוי המעשי שלהם אפשר לסכם במילה אחת – מטר. אם בני ישראל ישמעו למצוות ה', צפויים להם גשמי ברכה: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (שם יד), והם יביאו בעקבותיהם שגשוג כלכלי: "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (שם, יד–טו). אך אם הם לא ישמעו בקול ה', צפויה עצירת גשמים: "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר", ובעקבותיה: "וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם" (שם, יז).

והנה בפסוקים שלפני כן מתואר ייחודה של ארץ ישראל לעומת ארץ מצרים: "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (שם, י–יב).

פסוקים אלו מסבירים מדוע בחר ה' דווקא בארץ ישראל להיות נחלתם של בני ישראל: ארץ ישראל היא ארץ הררית, הזקוקה לרחמי שמים. בארץ ישראל יש תלות מוחשית של יושביה בקב"ה, שהרי קיומם היומיומי מותנה בירידת מטר. רק בשל תכונה זו של הארץ אפשר לחיות במציאות שבה השכר והעונש מורגשים באמת אף על פי שהם תופעות טבעיות לכאורה.

ממילא מובן מדוע העונש הצפוי אם עם ישראל לא ישמע לקול מצוות ה' אינו רק עצירת הגשמים אלא גם "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם". הישיבה בארץ ישראל מותנית בשמיעה לקול מצוות ה'. מי שאינו מסוגל לעמוד בתנאי הזה, לא יוכל להתקיים בארץ ישראל, ויהיה עליו לחפש ארצות אחרות שבהן השגחת ה' אינה מורגשת באופן אינטנסיבי כל כך.

זוהי אפוא מעלתה של ארץ ישראל: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד" – לא רק כאמונה מופשטת אלא גם כדרך חיים שיושביה חשים בה תמיד.

אולי יעניין אותך גם