מילון לאיסור הגפן ותוצריה Featured

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

על הנזיר נאסר לאכול את פרי הגפן ולשתות את היין בכל המופעים והתוצרים (במדבר ו, ג-ד). ברור שהכוונה לכל תוצרי הגפן, כולל פסולת הפרי, חוץ מהחלקים שאינם מוגדרים פרי ואינם משתתפים בשום שלב בתהליך ייצור היין, והם: העלים, ניצני הגבעולים הצעירים ("לולבים"), מי הגפנים הניגרים לאחר הגיזום, והפרחים הנקראים סמדר (בבלי, נזיר לד ע"ב; רמב"ם, הלכות נזירות ה, ב). התורה מפרטת את כל חלקי הפרי והתוצרים האסורים לנזיר, בהתאם לשימושים והמונחים שהיו מקובלים בתקופה הקדומה. להלן נעמוד על ביאור כמה ממונחים אלה.

א)      יין ושֵׁכר – שני תוצרים הנזכרים במקרא תדיר בכפיפה אחת (למשל, שופטים יג, ד; ישעיהו ה, כב; משלי לא, ו). לפי תרגום אונקלוס ורש"י ה"יין" הוא יין חדש, שם כולל לעסיס הענבים משלב סחיטת הפירות דרך שלבים שונים של התסיסה ועד יין צעיר בן שנתו. לעומת זאת, ה"שכר" הוא יין ישן (עתיק), לרוב בן יותר משנה. רש"י שהיה בקי במלאכת ייצור היין בצרפת כתב: "שהיין משכר כשהוא ישן" (במדבר ו, ג).

בדברי התנאים אנו מוצאים עוד שני הסברים למונחים אלה. לדעת חכמים מדובר בשמות נרדפים ואילו לפי רבי אלעזר הקפר התורה מבחינה בין יין מזוג ("יין") ליין חי ("שכר") – שהוא משכר יותר ומכאן שמו (ספרי, במדבר, נשא כג).

ב)      חומץ יין וחומץ שכר – חומץ הוא יין שהתקלקל כתוצאה מפעילות של חיידקים ופטריות חומץ בנוכחות סביבת חמצן זמין, תהליך שהופך את האלכוהול לחומצה אצטית.

ההבדל בין חומץ-יין לחומץ-שכר תלוי בהבדלי הפרשנות למונחים יין ושכר שנזכרו לעיל. יין ישן או יין חי שהחמיץ הוא חזק וחריף בטעמו מיין צעיר או מזוג שהחמיץ.

ג) מִשׁרַת ענבים – מונח זה עשוי להתפרש בכמה דרכים:

1) חומר כלשהו, למשל לחם, שהושרה בעסיס או ביין, ולאחר מכן מוצה ממנו הנוזל.

2) מים שהושרו בהם ענבים או צימוקים וניכר בהם טעמם (בבלי, נזיר לז ע"א). בשיטה זו נהגו בני תימן להכין מיץ צימוקים ולצאת ידי חובת קידוש, כמובא אצל הרמב"ם (הלכות שבת, כט, יז).

3) מיץ ענבים. בלשון המקרא נקרא גם "עסיס" ולא "תירוש" שהוא שם נרדף ליין.

ד) ענבים לחים ויבשים – כרגיל מדובר בפירות הלחים הבשלים, אך גם במצב בוסר, שבעבר נהגו להשתמש בהם להחמצת פירות, לרפואה ועוד. אשר לענבים יבשים, הכוונה היא ל"צימוקים", אם כי מונח זה אינו שכיח במקרא.

ה) חרצנים וזגים – כבר במשנה היו חילוקי דעות לביאור מונחי אלו: "אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? החרצנים אלו החיצונים, הזגים אלו הפנימים – דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שלא תטעה כזוג של בהמה, החיצון זוג והפנימי ענבל" (נזיר ו, ב). הרוב המוחלט של הפרשנים סבורים כדעת ר' יוסי, שהחרצנים הם גלעיני הפירות ואילו הזגים הם הקליפות של הפרי.


 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עיר בלי חומה

  מאמר מאת הרב אברהם...

רונן, תודה

  הרב עמיחי גורדין מוקיר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם