מאת: דינה קולטקר
רחוקים אתם מאִתנו אך קרובים בלב
זוכרת את הרגעים השמחים אבל גם את הכאב.
אמרתם שלנצח נשארת אהבה והתאחדות
אז איך עזבתם את אמצע המסע ונפרדתם בפשטות ובמסירות.
חולפים ימים שבהם מדמיינת או רואה...
כשאבא חוזר מהעבודה לקחת מהגן את הילדה
או כשילדים צועקים לאמא יולדת שעומדת במרפסת
"אנו מתגעגעים אלייך, שובי הביתה"
אבל אני מחכה... ורק מחכה שתחזרו אליי בחזרה
כל מצב, כל רגע וכל שעה!
מידת החסד כאברהם אבינו
ומלוא הצניעות כשרה אִמנו
הורגש והודגש כשמביטה בתמונתכם בביתנו.
בין ארבעה קירות בניתם בסיס חזק
ומִמַּעַל מכוסה שכינת הגג!
יש הרבה מה לומר, אבל נשאר הכול בלב האדיב,
תפילה אחת קטנה ומילת תודה יוצאת מפיו.
"זכינו להיות חלק מִכֶּם" במילים נחתים,
"ברוך אתה ה' מחיה המתים".