ע'

מלחמות,

על אנשים,

על קשרים,

רק שלא ארגיש לבד.

שתמיד יהיה את מי להרשים.

על אהבה,

של אנשים אותי,

של העולם מרוצה ממני.

עד שאני מרגיש חלול,

שבעצם הכול היה מבחוץ

וללכת לאיבוד אני עלול.

וכשאני לבד,

אני מרגיש את הצער

של הנפש שלי החסרה

מרגיש את הבור

שכבר נהיה מערה.

אני מרגיש את העצב

של חוסר הכוח להיות לבד

ואת תחושת החופש

בלי לרדוף אחרי אף אחד.

וזה מורכב ומאתגר להתמודד

עם הניגודים שלי,

אבל עם כל הקושי אני יודע

שעכשיו תורי להילחם