גדעון חרל", אדריכל, נאמן אוצר המקדש

תגובה למאמר 'יסוד שביסוד כוחו של צבאנו' מאת הרב יעקב עדס

אם להתייחס למקורות הכתיבה של הרב עדס, לסגנונו ולמסקנותיו, נראה שהוא משקף את פוסקי הציבור החרדי בלבד המתנגדים קטגורית לראיית הצד הלאומי של מדינת ישראל להיותה ראשית גאולה ומושב השכינה הקדושה בגשמיות, וכן מתנגדים קטגורית לנשיאה בעול הביטחוני השוטף המתלווה לקיום הלאומי והאישי של כל אחד ואחת מאתנו.

מרחב ההתייחסות התורנית במאמר היא למסקנות ולקביעות של אחרוני האחרונים של הפוסקים החרדים בלבד. לא ראיתי בדברים כל התייחסות למקורות דיני המלחמה הידועים כמו "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה", או התייחסות למושגים הלכתיים כמו "מלחמת מצווה","עזרת ישראל מיד צר" וכו'.

איפה כאן הקבלה? איפה פנימיות התורה? איפה הראשונים? איפה המקורות? איפה מצוות עשה של מלחמה שהיא חלק אינטגרלי ואימננטי של תרי"ג מצוות?

הכול נעדר כאן. רק התייחסות למיניות האישה, להפרדה מגדרית ולשמועות על המתרחש בצה"ל בצורה חד-צדדית.

הדעות המתירות והמחייבות שירות צבאי לכול, לנשים ולתלמידי חכמים - נעדרת. המצדדים בחיוב שירות צבאי לכול אינם זוכים לכל אזכור או התייחסות.