יהודה פרץ

עשו הרשע מיודענו המוכר

חש בבוקר אחד מין דבר די מוזר

כשרץ אל הראי לבדוק את המדובר

הבין שהתרחש הנורא והאכזר

על ראשו האדמוני מרובה השיער

מראה פדחתו כקרחת היער

אז זעק הוא זעקה גדולה ומרה

יעקב יעקב חוש מהרה

הן בך האשם כי לקחת בכורתי-ברכתי

ועתה הנה ממך הייתה קרחתי

ויעקב בנחת ותום טוען

לא אחי, אתה פשוט מזדקן...

אך אבוי, קורא עשו, הן הרי הר שעיר

ואיך למשפט תקרא כל העיר?

והשופט יכריז ואני מולו כאורח

איך אעלה ואבוא קירח?

וכחלוף הימים ותגדל פדחתו

ועם כל שערה שנשרה אחזתו -

הקדחת למצוא את התכשיר המושלם

שיעצור את נשירת השיער לעולם

ויש המספרים שעד היום הוא עומד

בשינקין עם גופייה, וכובע לראשו מודד,

ואל נא תשחקו עליו על השעיר המסוכן

שכן יצא הוא קירח – מכאן, מכאן ומכאן.