ינון מ'

יצא לכם פעם לקרוא את "אנשים מספרים על עצמם"? קראתם שם את הסיפור "יום רביעי עם אמא"?

זהו סיפור על אדם שבמשך כל חייו היה נפגש עם אמו בימי רביעי אחת לחודש, והם היו הולכים יחד ליהנות או לקניות או עושים כל מיני דברים יחד.

אני רוצה לספר לכם על "המפגש החודשי" שלי. דבר נפלא שהייתי עושה במשך תקופה יחסית ארוכה לפני כמה שנים:

ב"ה אבי מורי הוא אדם עסוק, אבל פעם בחודש הוא היה מפנה ערב בשבילי, הוא היה לוקח אותי והיינו הולכים לשבת איפשהו לדבר, פשוט יושבים ומדברים בנחת על הכול: שאלות, התלבטויות, או פשוט סתם סיפורים שהיו לנו. פעם בחנות פלאפל, פעם בחנות גלידה, פעם סתם ככה על ספסל...

החוויה הזאת עשתה לי דבר מדהים.

הקשר עם אבי מורי התחזק, יצא לי לדבר אתו על דברים שלא הייתי מעז לדבר עם אנשים אחרים, היה לי יותר טוב ויותר רגוע על הלב (לצערי הדבר הזה נפסק בעקבות יציאתי לפנימייה, אך אני מחכה כל יום שהוא יחזור).

בטח גם הילדים שקוראים את זה וגם ההורים שקוראים חושבים לעצמם: "פדיחה להציע את זה לאבא/לבן שלי..."

אתם צודקים, זה פדיחה (מניסיון), אבל שווה לחוות אפילו פעם אחת בשביל הרווח שיוצא מזה. הרווח עצום!

זה מחזק את הקשר בין האבא לילד בצורה חזקה, ובנוסף: גם לילד יש זמן איכות עם אבא שלו, ויש לו עם מי לדבר (שזה דבר הכרחי בגיל הנעורים) וגם לאבא יש זמן שבו הוא יכול להקשיב באמת בנחת לבן שלו (הטלנים חייבים להיות כבויים בזמן המפגש!) וגם יש לו אפשרות קצת לפנק את הבן שלו, שזה חשוב...

אז למה אתם מחכים?! פנו לבן/לאבא שלכם ותרגישו את השינוי.