לא בגרים כאלה מדובר - תגובה ל"לדעת את נפש הגר"

שחר בן אסף

הרב יובל פרוינד כתב בטוב טעם על משמעות מצוַת אהבת הגר, תוך השלכה לסוגיה האקטואלית של הפליטים מאפריקה.

הכול טוב ויפה, אולם לעניות דעתי יש להדגיש נקודה קטנה שמשנה את כל התמונה: מצוות אהבת הגר נאמרה בגוי שנתגייר ונעשה יהודי, ולא בגר במובן של "תושב ארעי".

וכדברי הרמב"ם בספר המצוות (עשה רז): "שציוונו לאהוב את הגרים, והוא אמרו ית' ואהבתם את הגר, ואף על פי שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו ואהבת לרעך כמוך, לפי שזה הגר גר צדק, אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו הא-ל אהבה וייחד לו מצווה נוספת, כמו שעשה באזהרה באונאתו שאמר ולא תונו איש את עמיתו וכו".

"הרגישות היהודית" (כלשון המאמר) שעליה נצטווינו במצווה זו היא כלפי גרי צדק, גויים שנכנסו תחת כנפי השכינה.האם אפשר לנתק את טעם המצווה מפרטיה ולהשליך ממנו על מקרים שאינם כלולים במצווה?