דיכאון וכדורים Featured

1858526 790

סיסי

אני זוכרת את המבט שלה, ההמום, אולי קצת מפוחד.

"דיכאון?" היא שאלה. "אבל למה?"

"אני כבר הרבה זמן מנסה להרים את עצמי ולא מצליחה... המצב חמור, לא יודעת מאיפה זה הגיע, אני כבר לא מכירה את עצמי. אבל הבנתי שאני חייבת לקבל עזרה".

זה היה היום שבו סיפרתי לחברה הכי טובה שלי שהתחלתי לקחת כדורים נגד דיכאון.

נכון שבאותה תקופה ההורים שלי נפרדו ואני וכל האחים עברנו דירה עם אימא בלי התראה מוקדמת, אבל בשביל להרגיש דיכאון ולפתח חרדות לא חייבים לחוות אירועים טראומטיים.

זה גם יכול פשוט ליפול עליך כמו רעם ביום בהיר.

חזרתי בתשובה לפני כמה שנים. כשהתחלתי לקחת כדורים בתקופת הנערות הנושא כבר היה די מדובר בציבור החילוני, כך שלמעט כמה חברות שלא פגשו מעולם ילדה משוגעת (בצחוק, כן?) הרוב הבינו שזה דבר די שכיח. עצוב, אבל שכיח.

לפי המחקרים, 322 מיליון איש בעולם נמצאים בדיכאון. זה מספר לא נתפס שמוכיח לנו שהדיכאון הוא מחלת הדור ואנו צריכים לטפל בזה כמו בכל מחלה אחרת.

קודם כול, בואו נכיר בה. נמאס לקבל את הפרצוף המרחם בכל פעם שאת משתפת חברה שקשה לך. רובנו מתמודדים עם אותם קשיים ולהרבה מאיתנו זה פוגע בתפקוד היומי, ובכל זאת, יש קשר שתיקה.

כשילדתי את בני הראשון נפגשתי עם הרבה אימהות, וכולן דיברו על דיכאון אחרי לידה.חברה סיפרה לי שהאחות בטיפת חלב אבחנה אותה כסובלת מדיכאון חמור לאחר לידה, אך היא סירבה לקחת כדורים.אחת האימהות אמרה "באמת למה כדורים?! כולן קצת עצובות אחרי לידה, אז מה?"

בואו נשים את זה על השולחן – כדורים נגד דיכאון אינם ממכרים, הם לא סמים, לא מרגישים איתם ב"היי". ברוב המקרים הם מצילי חיים, פשוטו כמשמעו.

כששאלתי את הרב שלנו אם מותר לקחת כדורים הוא אמר שזו מצווה. מבחינה הלכתית – אם אדם נמצא במצוקה נפשית חמורה, חובה עליו לקבל טיפול!

ולפני שקופצים עם העניין הטבעי – כל מי שמאובחן, או מרגיש על עצמו שהוא בנקודת אל חזור – יש לנקוט צעדים יותר קונקרטיים מאשר טיפול בצמחים או שיטות טבעיות המצריכות תקופת הסתגלות המתאימה לדכדוך או דיכאון קל.אין כמו הטבע, אבל לקיחת כדורים טבעיים לא תעזור למצב נפשי אקוטי תוך כמה שבועות. זה פשוט סכנה.

בשבת האחרונה סיפרה לי חברה טובה שבתקופה האחרונה היא חווה חרדות ושהיא התחילה טיפול תרופתי-טבעי. הבנתי ממנה שהיא כבר חודשיים עם הטיפול ולא רואה יותר מדי שיפור, ולמעשה כל עוד היא לא מעסיקה את עצמה בצורה אינטנסיבית, החרדות משתקים אותה עד כדי חוסר תפקוד.אותה חברה בכלל לא פנתה להתייעץ עם מטפל קונבנציונלי כי "פסיכיאטר זה למשוגעים", ו"כדורים זה רעל".

חברים יקרים, אנא מכם – הימנעו מקיצוניות. מה שטוב לאחד לא בהכרח טוב לאחר.

אל תשפטו, אל תבקרו, בטח לא בענייני הנפש.

לכו לשמוע חוות דעת, תתייעצו, אל תפחדו, והכי חשוב – לכו עם הלב.

אם החברה תבין את האדם שבמצוקה – זה יפתור חצי מהבעיה.הפחד הכי גדול בנושא הנפשי הוא "מה יחשבו עליי". כי תאמינו לי, כשמישהו סובל באמת, הוא יעשה הכול כדי לשנות את המצב.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
לחזור לחיים

  הטור האישי של אבינועם...

מעגלים שאין לברוח מהם

  מאמר מאת ד"ר בני...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם