ישראל

אֲנִי וְאַתָּה לֹא רְגִילִים לְדַבֵּר

בְּמֻשָּׂגִים שֶׁל גַּעְגּוּעַ

בְּמֶרְחַקִּים כָּאֵלֶּה

לֹא רְגִילִים כִּי הַכֹּל הָיָה מֻנָּח לְפָנֵינוּ

בְּמִין שֶׁקֶט מִשְׁפַּחְתִּי וְשָׁלֵו

וְעַכְשָׁו הַחֶדֶר רֵיק מִסְּפָרִים

וּבְגָדִים שֶׁהָיִיתָ כּוֹעֵס שֶׁלֹּא סִדַּרְתִּי

וַאֲנִי הָיִיתִי מַבְטִיחַ לְסַדֵּר בַּפַּעַם הַבָּאָה

מַבְטִיחַ

בְּזִכְרוֹנִי

כְּאִלּוּ רַק אֶתְמוֹל שִׂחַקְנוּ בֶּחָצֵר

וְהִצְטַלַּמְנוּ שְׁנֵינוּ עַל סֶלַע

בִּבְגָדִים אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים

הַיּוֹם, אֲנִי עֲדַיִן לֹא מְעַכֵּל

וְרַק חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְעַצְמִי:

אֵיזֶה קֶטַע שֶׁיְּחִיאֵל הִתְחַתֵּן.