יאיר צפלביץ

"אני רודף אחר חוקיך מחד,

מאידך תשוקתי אותי שורפת" (ארז לב ארי).

שלוש מדרגות באדם.

האחת: אדישות. האיש לא "רודף", אין "תשוקה", ועל "שורפת" אין בכלל מה לדבר. סתם כך חי באדישות. מחכה שמישהו או משהו ידגדגו אותי.

השנייה: מאבק. כוחותיו של האדם מטלטלים אותו בין ריח פסגות ושאיפות עליונות לבין תשוקות שורפות ומושכות לפרוץ גדרות. בין הרצון לקדושה לרצון לחטוף תנומה. מאבק ליישום הכוונות שנתקלות בסלעי המעשים.

השלישית: "לך א-לי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי, לך ליבי וכליותיי, בך רוחי ועוצמתי" – מדרגה שבה התשוקות, האהבות, הלב והכליות כולם מרוכזים ב"א-לי".

שמיניסט יקר שמחפש ומתלבט. הישיבה פותחת לך שער והזדמנות.

"שער" לְמה? איזו "הזדמנות"?

הישיבה היא הזדמנות לשינוי "המדרגה". לשינוי הנקודה שממנה אתה חי. הישיבה היא הזדמנות לצאת מהאדישות ולהתחיל להיטלטל בין "מרדף" ל"תשוקה". הישיבה היא הזדמנות לבניית "לך א-לי תשוקתי".

הישיבה היא עולם בפני עצמו. עולם שנובע מ"לך א-לי תשוקתי". אם תשכיל להיכנס בצעד בטוח לתוך העולם החדש תוכל לזכות בשינוי מדרגה. שינוי הנקודה שממנה אתה חי.

בהצלחה בחיפושים!