מה נשאר מהאור Featured

1858526 790

י"ה

נר שמיני, שמונה נרות דולקים בהוד תפארתם, מרצדים להם בעוז. אני מסתכל עליהם, מבין שמחר כבר לא יהיה חנוכה ושצריך לתהות על סודם של הנרות.

"הנרות הללו קודש הם? על אמת?" אני חושב לעצמי. כן זה אמיתי, חלה עליהם קדושה.

ומה כבר קדוש בהם? פרסום הנס. הנה הם עומדים פה מולי, ומקדשים שם שמיים, מפרסמים את ניצחונו של השי'"ת בעולם הזה ומקבלים קדושה של עולם הבא.

ואני מביט בהם, וקצת מקנא. איך הם זכו להיות קדושים כך, בשקט ושלווה, כששום יצר לא מונע בעדם. בפשטות הם עומדים וזוכים לפרסם שמו של בורא עולם.

ונחנו מה? כלום קדושה יש בי? והרי מה יש בי? אני יודע בכלל מה זה אומר לפרסם שם ה'? אולי פעם הייתי קצת קדוש, אבל היום, כולי חומר מכף רגל ועד ראש. לעיתים אני בכלל לא בטוח שאני אכן בצד של המכבים.

ולפתע אני שומע את הנרות קוראים לי: "בוא שב בנחת, תסתכל עלינו, תשמע אותנו. לא באוזן ובעין, תהיה איתנו עם הנשמה. יש לך סוד קטן לשמוע".

אני מתאמץ, מתברר שגם להקשיב לנשמה זה לא פשוט. בעולם שמזמין ליצירת רושם ופרסום מזויף, איך אוכל להקשיב לפרסום הנס?

אבל האור גובר על החושך ופתאום נשמע: "יהודה, גם אתה קדוש, מכף רגל ועד ראש מרגליות. גם אתה שייך לקרבת אלוקים, גם אתה רוצה לטפס ולעלות. אתה ממש חלק מהמשימה. וכי נראה לך שאותך הקב"ה לא אוהב? שלך הוא שכח לתת תפקיד קדוש בעולמו?"

"אבל תראו כמה כתמים יש בי", אני מוחה, "כמה נפילות, כמה התקטננויות, כמה זיופים, טומאה פה טומאה שם... לזה אתם קוראים קדושה?"

והנרות מנענעים באורם – "לא לא, הסתכל פנימה, הקשב לאמונה שיושבת שם בפנים".

"לכם קל לדבר", אני משיב, "אין לכם דבר שמושך אתכם למטה. אבל מה יהיה עליי? איך אעבור את לילות החורף האלה, איך אסתדר בלעדיכם, נרות החנוכה?"

"אנחנו איתך", הם עונים לי, "חנוכה נגמר אבל האור תמיד נמצא בפנים, שמונה נרות שמעל הטבע, זוכר? ויותר מזה, כל קדושתנו לא הייתה מתחילה בלעדיך, בזכות ברכתך. עלינו לא יברכו אבל אתה ממשיך לברך".

השמן נוזל, אט אט כלֶה. כמה נרות מתחילים לדעוך ואני מהרהר בניצחון של טמאים ביד טהורים, של ניסים ונפלאות שמוסרים רשעים ביד צדיקים, ממש בזמן הזה!

"קדוש לעולם קיים", אני נזכר. תמיד, תמיד אני קדוש, מובדל ומיוחד בשביל רבש"ע, וכל עוד אני בוחר – אני גם מסוגל לפרסם הנס.

הנר השמיני כבה גם הוא ואני נותר לבד, בחושך. מנסה להיזכר בצוואת הנרות ובהבטחתם.

ומבעד לדממה מתחיל להתנגן לו שיר חדש-ישן, שיר שכולו בקשה, שיר שכולו קדושה.

"קדושה אני מבקש", אני מכריז, "קדושה אני מבקש", אני מבטיח, "קודש קודשים אני מבקש", אני מתחנן.

יהיו קשיים, יהיו נפילות כואבות ויהיה ערפל.

אבל מובטח לי שאם נשמתי תאיר, גם הערפל יפיק אור נעים.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם