רינת סרי

יש מי שאוהב להיות בצל, ואחר בשמש ישירה,

זה – קצבו איטי, ולידו יש מי שצמיחתו מהירה,

אחד מתפרע לכל הכיוונים, והשני מסודר ומתוקתק,

אחד אוהב צפיפות, האחר יבקש מרחק,

אחד יהיה מכוסה תמיד, והשני – באחת ישיר עליו,

זה ייתן צוף לדבורים, ולעומתו זה ירחיקן מעליו.

יש מי שהוא ירוק חד-גוני, ואחר שמרהיב בצבעיו

אחד צמא יום יום למים, והחכם יאגרם בגבעוליו ובעליו.

זה – גובהו מוגבל, זה – נישא אל על,

לזה עלים ישרים כפלס, והאחר – כ"סמר מסולסל".

אחד מטפס על כולם, השני אל הכלים נחבא

יש מי שענפיו מזדקרים, והאחר ישפילם בענווה.

זה נע בכל רוח מצויה, וההוא יציב, איתן, מלא עוצמה

אחד ערני כל השנה, והשני – ייכנס בחורף לתרדמה.

חורף.

נותרו מעט צבעי שלכת מרהיבים,

עלים ססגוניים מקשטים את השבילים,

ועצים עומדים ערומים.

קר (בררררר)

ונדמה שהכול קפא.

אולם בסתר, בליבה של אימא אדמה,

חם, שמח ונעים, ובסמוי מן העין שורה הברכה.