אלעזר

שלשום הלך לעולמו ר' נפתלי צבי הכהן בן ר' שמואל נחמן זצ"ל.

בשכונת ארזי הבירה בירושלים יש בית כנסת קטן ובו קהילה נחמדה. בכל בוקר היה ר' נפתלי מגיע לתפילה בעזרת כיסא גלגלים ועובד זר. ישב באמצע מאחורה, לפני הכיור עם הנטלה. כולו רועד, בקושי זז ומדבר.

אחרי קדושה התחילה העבודה, אחד חולץ לו את הנעליים, שני נוטל לו את הידיים, אחד מביא מגבת, שלישי מזיז את הספסלים, מביא 'סטנדר' ומציב ליד הבימה.

מביאים את ר' נפתלי עם כיסא הגלגלים לברכת כוהנים, מרימים, משעינים על הבימה, מייצבים ומחזיקים בשני הצדדים. רצה, מודים וברכת כוהנים.

ר' נפתלי אוסף את כל כוחותיו, כל נפשו בשביל זה, לברך את עם ישראל באהבה. מתאמץ ומבטא בקושי רב את המילים. "יברכך..."

לפעמים, כשהגבאים מתעכבים או כשאוסרים עליו לגשת בגלל מצב בריאותי, הוא מתאמץ בכל כוחו להתכופף ולהתיר את השרוכים. פעם הוא כבר לא היה מסוגל והתחיל לבכות בין הברכות. כולו היה מלא באהבה!

"יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים.