יוסף סנדו, רב בית הספר כוכב יעקב

הָעוֹלָם דּוֹהֵר, מַהֵר מִי יוֹדֵעַ לְאָן

הַמּוֹשְׁכוֹת הִשְׁתַּחְרְרוּ מֵהַיָּדַיִם מִזְּמַן

הַשְּׁלָטִים בַּחוּצוֹת תָּמִיד נוֹצְצִים

מְכַוְּנִים בְּכַוָּנָה לְאַלְפֵי כִּוּוּנִים.

אֵיךְ לֹא לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּמָּבוֹךְ

שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת וְאִינְפוֹרְמַצְיָה בְּלִי סוֹף?

מִי יוֹדֵעַ אֵיךְ פּוֹתְחִים אֶת הַשַּׁעַר?

כִּי מֵרֹב בִּנְיָנִים כְּבָר לֹא רוֹאִים אֶת הַיַּעַר.

מַמְלִיכִים אֶת הַבִּלּוּי עַל הַחַיִּים

הַהֲנָאָה הוֹפֶכֶת לְמֶרְכַּז הָעִנְיָנִים

הָאִינְטֵרֵסִים שֶׁל מְעַטִּים מְזִיזִים מִלְּיוֹנִים

וּבְתֵאָבוֹן הֶהָמוֹן צֹרֶךְ תַּרְבּוּת שֶׁל זָרִים.

עַם יִשְׂרָאֵל רוֹצֶה לָרוּץ אֵלַיִךְ,

לַמַּרְגּוֹעַ הַמָּתוֹק שֶׁל מִצְווֹתַיִךְ,

אִתָּךְ מְכַוְּנִים אוֹתִי מֵחָדָשׁ אִידֵאָלִים

שֶׁמַּזְמִינִים אוֹתִי שׁוּב לְהַבִּיט לַשָּׁמַיִם.

בִּזְכוּתֵךְ אֲנִי מוֹצֵא טַעַם לִחְיוֹת,

אַתְּ מוֹסִיפָה לַחַיִּים שְׁאִיפוֹת,

הָרָצוֹן מִתְרוֹמֵם וְחָפֵץ לַעֲשׂוֹת טוֹב

לַחֲזֹר לַמָּקוֹר וּלְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁבַּכֹּל.