בן שמעריך

הן נמצאות בכל מקום. במעיינות, בטרמפיאדות, בערים, בנחלים, במסלולים. הן מעט יחסית לשאר האוכלוסייה, אבל הן שם.

התרבות המערבית והתרבות הפוסט-מודרנית מושכות אותן, אומרות להן לעשות מה שהן רוצות, אבל הן לא נכנעות. הן יציבות ויצוקות באמונתן, ולא נותנות לאף אחד לבלבל אותן.

ואם לא הבנתם עדיין על מי מדובר, אנחנו מדברים על הבנות הדתיות כמובן.

יש עליהן לחץ כבד מאוד מהעולם החילוני המפתה, אבל הן לא נכנעות לו. הן רואות בכל מקום בנות בדיוק בגיל שלהן, לבושות בחודשי הקיץ בלבוש מינימלי מאוד. אולי הן היו רוצות להיות כמוהן, אבל אמונתן חזקה מכך, ובגבורה אדירה מתוך הבנה הן שומרון על צניעותן, ובמקום להפוך את גופן לחפץ מיני הן בוחרות בדרך הקשה אבל הנכונה, ומתלבשות בצניעות.

כשבמעיינות ובנחלים הציבור החילוני מתלבשים בלבוש מינימלי, ובציבור הדתי גם הבנים לא משאירים הרבה, הן יהיו שם. לבושות בבגדים רגילים או בבגדי ים צנועים. לא נוח להן עם זה, אבל הן עושות זאת כי הן חושבות שזה מה שנכון, ומגיע להן צל"ש על זה.

בנות דתיות – אנחנו מעריכים אתכן מאוד.