ידידו הלוי

מערכת החינוך נמצאת במשבר גדול בעקבות הקורונה, וכואב לי שאין קולה של הציונות הדתית נשמע כלל. לא רשת נועם צביה, לא רשת בני עקיבא ולא החמ"ד.

ציפיתי לשמוע על כך שאם הקב"ה זימן לנו ללמד בצורה מיוחדת בשנה הבאה, אנו חייבים לראות איזה טוב יוכל לצמוח לנו מכך. אילו ערכים יוכלו להופיע דווקא בעידן הקורונה. אילו דרכי למידה חדשות יצמחו בשנה הבאה.

לא היינו צריכים לשמוע על מערכת שמירה על ילדים ומערכת שמשלמת שכר למורים, אלא כיצד נחנך בשנה הבאה. איך נשמור על נפשות התלמידים בשנה שיש בה כל כך הרבה לחצים, וכיצד נשמור על המורים שבסיכון.

אחד מערכי הנפש החשובים הוא יציבות. הוא לא חשוב רק כלכלית, אלא חשוב לנפש התלמידים. כל פתרון לשנה הבאה חייב לדעתי לכלול את נושא היציבות הנפשית של התלמידים.

זו יכולה להיות שעתה היפה של הציונות הדתית – שמתוך ערכים פונה לתת פתרון לבעיה חדשה שהופיעה בעולם. באמונתי האישית פתרון שיבוא מתוך ערכים הוא גם הפתרון הבריאותי הטוב וגם הכלכלי.

עדיין לא מאוחר להביא לשולחן הדיונים את האידיאלים, את החזון ואת האמונה.

זו יכולה להיות שנת מפנה בחינוך. שנה שתיזכר לטובה. שנה שבה ייפתחו עולמות חינוך שלא הכרנו. שנה שבה החינוך המשפחתי יקבל עוצמה וכוח. שנה שבה האחריות ללמידה תחזור לתלמידים. שנה שבה ערכי המשפחה יועצמו.