ר'

כבכל שנה לפני יום הכיפורים ביקשתם ממני סליחה.

"סליחה אם פגעתי". פגעתי? אתם?

אתם צדיקים, אף פעם לא פוגעים באף אחד, או מתנהגים לא יפה.

"סליחה אם פגעתי"?

בוא אני אספר לך על מה אתה צריך לבקש סליחה.

לא יודעת אם שמת לב, אבל אחותך רווקה. אתה כבר בעיצומו של שלב של בר/בת מצווה לילדים, ואוטוטו צריך לחשוב על תיכונים.

במהלך השנים לא עלה על דעתך אפילו פעם אחת לשאול את האנשים שסביבך אם יש להם מישהו להכיר לאחותך. לא, אני לא מצפה שאתה בעצמך תשדך לי מישהו ממכריך. החברים שלך כולם נשואים, וגם כשהיו כמה רווקים בטח חשבת שהם לא בשבילי. אבל הרי אם מדי פעם היית שואל מישהו – שכנים, חברים מהמילואים, הורים של חברים של הילדים שלך וכו' אם יש לו מישהו

בשבילי, אז בטח הייתה לך איזושהי הצעה בשבילי, פעם בכמה שנים. אבל לא. עשרים שנים, וכלום.

כן, אני בטוחה ששמת לב שיש לך אחות רווקה. אתה בטח אפילו מתפלל עליי מדי פעם, וגיסתי בטח מזכירה את שמי בסעודות אמנים שהיא משתתפת בהן.

אתה יודע מה? מתפללים על מישהו שאין לך אפשרות לעזור לו. נניח על חולים, או על חשוכי בנים.

אתה צדיק, באמת, אבל יום יום כבר כמעט עשרים שנה אתה עובר על "מבשרך לא תתעלם".