למה שמואל Featured

1858526 790

חנה שפיצר

 

תגובה לשו"ת סלולרי

 

בשבוע שעבר נשאל הרב אבינר בשו"תמסרונים שהתפרסם בעולם קטן מדוע ספר שמואל ב' נקרא על שם שמואל, והרי שמואל לא מופיע בו כלל. בתשובתו כתב הרב באופן תמציתי שאין כלל ספר שנקרא שמואל ב', וזוהי חלוקה נוצרית. ועדיין, השאלה בעינה – מדוע שמואל לא מופיע ברוב הספר שנקרא על שמו?

 

את השאלה הזאת שאל אותי אחד הילדים בגן שבו אני גננת. לקראת חג השבועות למדנו את ספר שמואל. כשהגענו לסיפור על מלכות דוד, שאל אחד הילדים איזה ספר אנחנו לומדים עכשיו. עניתי שאנחנו לומדים עדיין את ספר שמואל. הילד החכם הקשה – אבל שמואל מת!

 

פתאום הבנתי שאכן יש כאן קושיה גדולה. אין עוד ספר בתנ"ך הנקרא על שם דמות מסוימת, והדמות נעלמת לפני סופו. כל נביא מלווה אותנו מתחילת הספר ועד תומו. שמואל עוזב ממש באמצע הספר, בשיא הדרמה, במתח של החילוף בין דוד ושאול.

 

חזרתי הביתה מהגן, וכל השבוע הטרידה אותי השאלה של אותו ילד. אם שמואל נפטר באמצע הספר, מי בעצם הדמות המרכזית של הספר? כמו שמואל, גם שאר הדמויות בספר לא מלוות אותנו מתחילתו ועד סופו: שאול מוצא את מותו המר בטרם עת, ואת דוד אנחנו מגלים רק באמצע. יכול להיות שלספר שמואל אין גיבור מרכזי?

 

כשהמשכתי ללמד את הילדים את סיפורי ספר שמואל, התבררה התשובה. בהחלט יש גיבור לספר, הוא פותח את הספר, וגם מסיים אותו. הגיבור של ספר שמואל הוא ארון הברית.

 

הגילוי היה מדהים בעבורי. פתחתי את ספר שמואל, והפעם חיפשתי בין דפיו את סיפורו של הארון. הארון חוזר שוב ושוב בספר, והוא שם בכל צומת משמעותי. הספר נפתח בסיפור נפילתו של הארון בידי פלישתים (לאחר ההקדמה של סיפור תפילת חנה), הניסים שמתחוללים סביב הארון כדי שיחזור לנחלת ישראל, ומשם מסופר לנו המסלול הארוך שעשה הארון בנדודיו, עד הגעתו לירושלים בידי דוד. ספר שמואל מסתיים בסיפור קניית גורן ארוונה היבוסי. כשאנו חושבים על הארון כגיבור הספר, אנחנו מבינים שהספר בעצם נחתם בקניית המקום שבו ייבנה בית קבע בעבור ארון ה'.

 

מלבד התהליך של הארון, שעובר משבי וחורבן להעלאה לירושלים, ומשם לבניין המקדש, ישנו גם שינוי ביחס העם לארון. במלחמה באבן העזר מתואר העם כמי שמתייחס לארון כקמע שיביא ניצחון. בנדודיו זוכה הארון לא פעם ולא פעמיים ליחס לא תואם מצד העם, שנזכרים בו בעיקר בעת מלחמה, או מעלים אותו בצורה לא מכובדת מספיק כמו בסיפור פרץ עוזה. בסוף הספר מביע דוד את רצונו לבנות בית לה', והגרעין של בניין המקדש, מקום הקבע של הארון חותם את הספר.

 

הארון מייצג את מציאותו של אלוקים, את האמונה במלך מלכי המלכים. נביאים ומלכים בשר ודם באים והולכים, חיים ומתים, אבל ה' היה הווה ויהיה.

 

בתקופה זו, שבה אנחנו נאלצים להתפלל בחוץ, ברחוב, אנחנו יכולים להזדהות מעט עם נדודיו של הארון, ועם תחושת הגלות שיש בנדודים אלה. התפילות בימי הקורונה מוציאות את התיבה, את התורה, לרחובה של עיר. מצד אחד התורה קרובה, התפילה אינטימית וקטנה, ומצד שני אנחנו בגלות, בלי בית, תחת כיפת השמיים. אנו צריכים לזכור שיש משמעות לתהליך, להיכרות המחודשת עם הקודש מקרוב, אבל צריך לשאוף לחזור לתפילה במקדש מעט, שהארון במקומו, בכבוד ופאר. יצאנו לשדה מפחד המגפה, ואנחנו יכולים למצוא בו את מלך מלכי המלכים.

 

לסיום אומַר שלא עניתי לשאלה במלואה. עדיין נותרת השאלה מדוע נקרא הספר על שם שמואל, ולא למשל "ספר ארון ה'"? אני משאירה לכם ולכן לחשוב על תשובה.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם