מאת: יהושוע גלר

זה רק אני שמרגיש שנהינו חלושים?

שהשיח של המנהיגים לא תקיף מספיק?

שלמצות את הדין זה אחלה כותרת,

אבל בפועל, זה מקסימום כמה שנים במשמרת,

של ישיבה בבית כליאה מפוארת.

אני הייתי ממש שמח

שידע כל אזרח פוליטיקאי ואורח

שסופו של כל מצית זדוני,

תלייה או סיף בחרב, לא אכפת לי, העיקר, שלא יהיה טבעוני.

סליחה, אני קיצוני.

אבל חייהם של עשרות אם לא מאות אלפים השתבשו,

נזק של מיליונים אולי מיליארדים בהינף גפרור,

וקצת חומרי ביעור.

בואו נתעורר מחלום של הזיה.

זה רוצח, זה משמיד חיים, חסר תקנה - לפחות לגרש אותו, ואני בעד סקילה כמקושש.

תפילתי שנזכר בתוקף של אבותינו הגדולים, כדוד, כיהושע, לוחמים דגולים. ואם לא אל אבותינו נסתכל, לפחות ניזכר בהתנהגות מדינות סביבותינו בעת פרוץ מרד מחלחל.

מתחנן אני לאבי ויוצרי, שיביט אל הבת השובבה, יאמצה אל חיקו ועליה יגונן, יסתירני בסתר כנפיו מיד בן השפחה.

אולי בעצם מי ששורף ארץ אומר אני לא שייך לכאן, ומצדי תיהפכו לאפר חרס.

אולי כבר נסיק שאין שלום עם ערבים, והגיע הזמן לשים על השולחן את הקלפים.

אולי כבר נתעורר מחלום דמיוני, שתי מדינות לשתי עמים, זה דבר שיגיוני,

העם השכן לא ירפה, עד אשר יראה אותנו כלה,

ותפילתי על חיקי תשוב שתיתן בנו אבינו אומץ.

לתקן את התוקף, ולעיין היטב בנפשנו, עוונות שגרמו ללהבות אש פרץ כה רב, לולא דמסתפינא הייתי אומר שיש פה סמיכות מרתיעה לפקודת השירות המעורב, אבל זו רק הצעה כלשהי לתיקון, כי מי יודע חשבונות שמים.

השיבנו ה' אליך ונשיר בכל פה, אנא השיבנו, ובאורך הרב - שאינו שורף - נחזה.