אנחנו לא יכולים בלעדיהם, ולא יכולים איתם. הטלפונים החכמים הם כבר חלק בלתי נפרד מחיינו. חיים שלמים עברו למסך, הקשב של מבוגרים וצעירים כאחד צנח פלאים, ואילו רמת הגירויים עלתה לגבהים אחרים. הרב אוֹרי כהן, מחבר הספרים 'כלים ביד כלינו' ו'הדור הבא', הצטרף להמוני חוקרים מכל קצוות תבל אשר החליטו להבין מקרוב איך יכול להיות שבני האדם מאפשרים למסכים לפגוע בהם אף שהשליטה כביכול בידיהם.
"העיסוק שלי בתופעת דור המסכים החל בישיבה התיכונית, כשהומצא אינטרנט רימון וחשבנו שהוא יפתור הרמטית את בעיית הנפילות באינטרנט", מספר הרב אורי. "מאז יותר מחמש עשרה שנה אני מסתובב עם שאלה לא פתורה: איך ייתכן שהורים מוותרים על האפשרות לסנן לילדיהם תכנים פוגעניים ברשת?
"הפער הבלתי נתפס בין הכרחיות הסינון לבין ההפקרות המצויה בפועל הכריח אותי להעמיק בנושא ולגלות שהתכנים הבעייתיים הם רק קצה הקרחון לבעיה עמוקה הרבה יותר, והיא צורת אדם חדשה. ילד המסכים גדל להיות בן אדם שונה לחלוטין מהוריו, ומתברר שפריצות ואלימות הן רק חלק קטן מהבעיות המתלוות למי שגדל בסביבה של מסכים. גיליתי אסכולה שלמה של מבקרי מדיה שהעמקה בהגותם רלוונטית מאוד גם היום, ובמקרים רבים הם גם זוכים לכוון לאמיתתה של תורה.
"פעם, כשאני הייתי ילד, העולם התחלק בין 'דוסים', שהתנגדו בתוקף להכנסת הטלוויזיה לבית, לבין 'פתוחים', שהרשו לעצמם להחזיק טלוויזיה בסלון. כיום אנחנו באירוע אחר לגמרי. מתנגדי המדיה החריפים ביותר הם גם חילונים ובכלל גויים. בצרפת, באנגלייה, בקליפורניה וברוב בתי החינוך היוקרתיים בעולם אסור בתכלית האיסור להכניס מסך לבית הספר. לא בגלל הפן הרוחני אלא כי זה מכשיר הרסני מבחינה חברתית, נפשית, לימודית והישגית".
"החזון שלנו הוא מערכת יחסים מיטיבה ובריאה בין בני האדם לטכנולוגיה. במקור בני האדם פיתחו את הטכנולוגיה בשביל לשלוט בעולם, אך המציאות התהפכה, וכיום הטכנולוגיה שולטת בנו. אנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה"
המטרה שלנו היא להחזיר את העולם אחורה? להיפטר מהטכנולוגיה?
"כאשר מפסיקים להתרגש מחידושי הטכנולוגיה יש מקום לגישה ביקורתית ובוגרת. אחת החלוקות המרכזיות שיש להבין היא בין טכנולוגיה שימושית לתקשורתית. הטכנולוגיות השימושיות משכללות מאוד את יכולות האדם, אך כמעט לא נוגעות באדם עצמו.
"מובן שגם הרגישות שלנו ניזוקה. ההרגל לקבל מדי שעה מבול של אינפורמציה רחוקה ולא רלוונטית לחיי גורם חספוס וקהות חושים בנפש, והמידע נפלט כלעומת שבא".
מה אפשר לעשות?
"היום אנו כבר רואים תשובת המשקל: באמריקה יש תנועות פוסט-מדיה, יותר ממיליון איש חזרו לטלפונים 'טיפשים'. ופה אנו נבוכים: קשה וגם חבל לוותר על היתרונות הטכנולוגיים, אך לאבד בגללם הכול – לא בא בחשבון.
"האנשים בתעשייה הזו ישתמשו בכל מניפולציה וכל מנגנון פסיכולוגי אפשרי ולא יבחלו באמצעים. הם אגב לא ייתנו סמארטפונים לילדים שלהם עד גיל מבוגר מאוד, כיוון שהם ערים מאוד לנזק שזה עושה"
שלטון הטכנולוגיה על האדם
תנועה מרתקת שמנסה להכניס את עולם המדיה למקומו הראוי נולדה מספר שיצא לפני שנה, 'מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון' מאת ד"ר מיכה גודמן, המתאר בדיוק את התופעה הזו אך מראה גם שלפני שנגיע לנקודת האל-חזור יש עוד דרך לתקן.
אסף גרנות, איש חינוך ויזם חברתי, קיבל את עותק המהדורה המוקדמת של הספר, ועם ד"ר גודמן ושותפים רבים וטובים החליט לחולל מהפכה בדמות הקמת תנועה שלמה ששמה מהפכת הקשב. התנועה חולשת על בתי ספר רבים וכבר מכוננת מהפכה כנגד השתלטות הטכנולוגיה על חיינו.
"תעשיית תשומת הלב", כך נקראות בפיהם החברות הרבות אשר עושות הכול כדי שבני האדם לא יניחו את הסמארטפון מידם. תשומת לב הפכה למשאב יקר, והוא נגזל בגסות מידי המשתמשים. גרנות מסביר כי התנועה אינה מעוניינת לגרום להתנזרות מהטכנולוגיה, אשר למעשה מסייעת לשפר את חיינו, אלא להציע עסקה משתלמת יותר: כל יתרונות הטכנולוגיה במחיר אנושי נמוך ככל האפשר.
"אנחנו כלל לא נגד טכנולוגיה", הוא מבהיר, "היא עושה הרבה טוב בעולם, מאפשרת תקשורת ישירה ועוד הרבה דברים טובים. גם אילו היינו נגדה, זה היה מאבק חסר סיכוי, כיוון שהיא לא הולכת להיעלם לשום מקום. החזון שלנו הוא מערכת יחסים מיטיבה ובריאה בין בני האדם לטכנולוגיה. במקור בני האדם פיתחו את הטכנולוגיה בשביל לשלוט בעולם, אך המציאות התהפכה, וכיום הטכנולוגיה שולטת בנו. אנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה כדי שהטכנולוגיה תהיה כלי בידם של בני האדם ולא להפך. שהאדם יוכל להיות משתמש מוכוון. כשארצה להשתמש בטכנולוגיה אשתמש בה ולא להפך.
"יש לנו שתי הנחות מוצא איך לעשות זאת. הנחה אחת היא שמודעות לא משנה דבר כאשר היא מגיעה לבד. דוגמאות מצוינות לזה זה עישון וסוכר. אנשים יודעים מהם נזקיהם של עישון ושל אכילת סוכר מרובה, ובכל זאת עושים כן. כך גם טכנולוגיה. רוב האנשים מרגישים שמשהו לא בסדר עם הטכנולוגיה, היא ממסכת וממכרת, אבל בכל זאת מתמכרים אליה. גם כי זה מפתה וגם כי יש תעשייה שלמה שעושה כל מה שהיא יכולה כדי שנהיה שאובים פנימה. האנשים בתעשייה הזו ישתמשו בכל מניפולציה וכל מנגנון פסיכולוגי אפשרי ולא יבחלו באמצעים. הם אגב לא ייתנו סמארטפונים לילדים שלהם עד גיל מבוגר מאוד, כיוון שהם ערים מאוד לנזק שזה עושה".
ומה כן?
"אנחנו כן מתעסקים בהעלאת המודעות. יש לנו אתר אינטרנט, הרצאות וכנסים. אבל רוב האנרגיה שלנו מכוונת לשינוי התנהגות. אנו רוצים לשנות את הנורמות, את היומיום שלנו, את מערכת היחסים בפועל ולא בתאוריה".
הנחת המוצא השנייה היא ששינוי התנהגות אינו מתרחש אצל אדם אחד. מיכה גודמן מביא בספרו מחקר מעניין שבארצות הברית יש שבועיים בכל שנה שבהם חלה ירידה גדולה בצריכת סיגריות ואלכוהול: אמריקאים רבים מחליטים לקראת השנה החדשה להפסיק לעשן ולשתות, ובאמת מ-1 בינואר רבים מהם מקפידים על כך. ואולם לאחר שבועיים הכול חוזר להיות כפי שהיה.
"קשה מאוד להחליט לבד, ובמיוחד קשה להתמיד, בעיקר כשיש כוחות שוק הרבה יותר גדולים מאיתנו שעושים הכול בשביל שלא נפסיק לרכוש את המוצר שלהם. לכן אנו מתמקדים בשינוי קבוצתי: אנחנו עובדים עם ארגונים על שינוי נורמות חברתיות, כמו שבצרפת ובגרמניה יש חוק שאוסר לשלוח מיילים לעובדים אחרי השעה חמש. המטרה שלנו היא לבנות נורמות ארגוניות או קהילתיות ואפילו ממשלתיות שיצמצמו את זמן השימוש שלנו בטכנולוגיה".
גרנות מזכיר: "אם אני כעובד רוצה להיות פנוי אחר הצהריים כשאני עושה ספורט או מבלה עם משפחתי, אני לא אוכל לעשות זאת ללא אשמה. הרי בתרבות של זמינות מלאה עלולים לבקר אותי שאיני משקיע מעצם היותי לא זמין. לכן אני לא יכול להחליט זאת על דעת עצמי, כל הארגון צריך ליישר קו ולהכריז שאחרי העבודה העובד פטור מלהיות זמין והוא חופשי לעיסוקיו. האדם לא יתחיל בשינוי לבד אלא כחלק מקהילה או חברה שמחליטה יחד".
אותו דבר, מסביר גרנות, קורה גם במישור הקהילתי. "אם אני רוצה להגן על הבת שלי מפני נזקי הטכנולוגיה הדיגיטלית, אבל לשאר החברים שלה מהשכבה יש סמארטפונים ושאר מכשירים חכמים, אני נתון בבעיה, כיוון שאני עלול להדיר אותה חברתית, ואיני רוצה בכך. אני חייב לרתום את כל קהילת ההורים לקבל איתי יחד הסכמות לדחות את גיל רכישת הטלפון או לקבל עלינו נורמות שימוש מיטיבות בסמארטפון בגילים בוגרים יותר. את המהפך הזה מקיים מיכה גודמן בקהילה שלו, וגם פעילי השטח שלנו. ברגע שכולם החליטו שלא יקנו לילדים שלהם טלפון עד כיתה ה', אין הורה קשוח יחיד, זו החלטה קהילתית".
גרנות מזכיר את נזקי עודף תשומת הלב של הטכנולוגיה: "עובדים פחות פרודוקטיביים, הם עסוקים יותר במכשירים האישיים שלהם, הזמינות הגבוהה יוצרת הרבה סטרס ואיזון בית–עבודה נשחק. בשל כך חברות מבזבזות יותר זמן ואנרגיה על שימור עובדים ועל גיוסם. המטרה של מהפכת הקשב היא ליצור עסקה משתלמת יותר. איך להרוויח כמה שיותר מהיתרונות ולצמצם את המחירים, שלעיתים קרובות גבוהים מדי.
"אנחנו חשופים מאוד לאפקטיביות של התנועה שהקמנו. פיתחנו תהליך הגברת קשב בארגונים, ניסחנו אמנת הורים והסכמות משותפות קהילתיות, והן כבר נפוצו בכל הארץ. התהליך מתרחש בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ גם איתנו וגם בלעדינו, וזו רק ההתחלה".
"אם אני כעובד רוצה להיות פנוי אחר הצהריים כשאני עושה ספורט או מבלה עם משפחתי, אני לא אוכל לעשות זאת ללא אשמה. הרי בתרבות של זמינות מלאה עלולים לבקר אותי שאיני משקיע מעצם היותי לא זמין. האדם לא יתחיל בשינוי לבד אלא כחלק מקהילה או חברה שמחליטה יחד. אם אני רוצה להגן על הבת שלי מפני נזקי הטכנולוגיה הדיגיטלית, אבל לשאר החברים שלה מהשכבה יש סמארטפונים ושאר מכשירים חכמים, אני נתון בבעיה, כיוון שאני עלול להדיר אותה חברתית, ואיני רוצה בכך. אני חייב לרתום את כל קהילת ההורים לקבל איתי יחד הסכמות"
גיוס קהילתי
ובאמת, מהפכת הקשב אינה עוד בגדר רעיון בלבד. את התוצאות אפשר לראות בבהירות בשטח, כמו שמספרת לנו שרונה שם טוב, מנהלת הממ"ד התורני חומת שמואל בירושלים: "אצלנו בבית הספר אין טלפונים חכמים במהלך הלימודים, אבל אם תלמידים משתמשים בטלפון אחר הצהריים, התוצאות ניכרות בבוקר שלאחר מכן בהתנהגותם בבית הספר.
"לכן מטרתנו היא לדחות ככל האפשר, לפחות עד כיתה ו', את גיל רכישת המכשיר החכם הראשון. כיום הורים קונים לילדיהם טלפונים מחוסר אונים, מחוסר סמכות או מחוסר הבנה מה זה גורם. השלב הראשון באמת היה להקנות להורים מידע וסמכות בעניין.
"הרעיון נבט לאחר שהייתי בהשתלמות מנהלים שבמהלכה שמענו הרצאה של מיכה גודמן. הוא סיפר לנו שתעשיית המדיה היא תעשייה של אנשים חכמים ומניפולטיביים שאי אפשר להתמודד איתם לבד. אם לכל התלמידים יש טלפון חוץ מהבן שלי, זה יבודד אותו מחבריו. לכן האפשרות היחידה לקיים את החזון שלנו היא באמצעות גיוס קהילתי של הורים לטובת המשימה.
"ערכנו מפגש מיוחד עם נציגי הורים מכל כיתה באווירה טובה. אסף גרנות הגיע והרצה להם על כל הנזק שנגרם בשימוש בטלפונים בגיל צעיר וסיפר על כלים שיעזרו להם במניעת השימוש בטלפונים אצל ילדיהם. לצד זה הענקנו להם את הספר של מיכה גודמן, והמהפכה יצאה לדרך. זו הייתה הצלחה מאוד גדולה על אף חוסר ההיענות בהתחלה. השלב הבא היה באספת ההורים של סוף שנת הלימודים: שוב הזכרנו להם את העקרונות ואת הכלים ליישומם, והחתמנו אותם מחדש על האמנה. גם העניין של תחזוקה חשוב מאוד".
הרב כהן מסכם: "אם הקב"ה נתן לנו את האתגר הזה, ודאי שאנו יכולים לעמוד בו, ועלינו להיות דוגמה ומופת לעולם כולו כיצד אפשר לבנות חברה טהורה ובריאה שאיננה מפגרת טכנולוגית ויודעת כיצד לרתום את הכישרונות האנושיים להופעת הרצון הטוב".
